ערך: גן עדן

גן עדן

(ראה גם: לעתיד לבא, נשמה, עולם הבא, עץ הדעת, עץ החיים, ארבעה נהרות)

תנ"ך:

ויטע ה' אלקים גן בעדן מקדם, וישם שם את האדם אשר יצר. ויצמח ה' אלקים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל, ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע. ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים… ויקח ה' אלקים את האדם, ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה…. (בראשית ב ח)

וישלחהו ה' אלקים מגן עדן, לעבוד את האדמה אשר לוקח משם. ויגרש את האדם, וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים. (שם ג כג)

זהר:

טובך הוא האור שנברא ביום הראשון (של מעשה בראשית), אשר צפנת ליראיך, היינו בשביל שגנזו לצדיקים לעולם ההוא. פעלת זהו גן עדן העליון, שכתוב, מכון לשבתך פעלת ה', וזהו פעלת לחוסים בך…

נגד בני אדם זהו גן עדן שלמטה, שכל הצדיקים עומדים שם, ברוח המתלבש בלבוש יקר, (כאותו) האופן והצורה שהיו בעולם הזה. וזה הוא נגד בני אדם, דהיינו באותה צורה של בני אדם שבעולם הזה ועומדים שם, ופורחים באויר (משם), ועולים לישיבת הרקיע באותו גן העדן של מעלה, ופורחים (שמה) ומתרחצים בטל נהרות אפרסמון טהור ויורדים ושורים למטה (בגן עדן התחתון)… (הקדמה קח, ועיין שם פירוש)

מה רב טובך יורה על הטוב שנגנז, (דהיינו על האור הגנוז) ליראיו העוסקים בתורה. פעלת לחוסים בך, מאי פעלת, זה פעולות מעשה בראשית… רבי אבא אמר זה גן עדן, כי באומנות עשה הקב"ה את גן עדן התחתון שבארץ בשוה למעלת גן עדן העליון שיתחזקו שם הצדיקים, וזה שאמר פעלת וגו' כי גן עדן התחתון הוא נגד בני אדם והאחר שהוא גן עדן העליון אינו אלא בשביל הקדושים העליונים, ולא בשביל בני אדם.

אר"ש שהכתוב פעלת קאי על גן עדן העליון, ומכל מקום נגד בני אדם נחשב, משום שמתאספים שם הצדיקים העושים רצונו של רבונם, (ומשום שהצדיקים עולים ומתאספים שמה, אף על פי שמוכרחין לחזור ולירד למקומם, מכל מקום נחשב משום זה נגד בני אדם). (בראשית ב קעח)

ורוח הזה (לאחר פטירת האדם) יוצא מעולם הזה ונפרד מהנפש (הנשארת חופפת על הקבר), והוא נכנס לגן עדן שבעולם הזה, ומתלבש שם באויר הגן עדן כמו מלאכים העליונים היורדים לעולם הזה שמתלבשים באויר הזה כאשר יורדים לעולם הזה, משום שהם נתהוו מאותו הרוח שכתוב עושה מלאכיו רוחות.

ובאמצע הגן יש עמוד אחד מרוקם בכל הצבעים, ורוח ההוא, כשרוצה לעולם (עולם האצילות) מתפשט שם מאותו הלבוש (דאוירא דגן עדן), ונכנס תוך העמוד ועולה למעלה אל המקום שיצא משם, (דהיינו אל הנוקבא דאצילות), כמו שכתוב, והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה…

הנשמה היא כח עליון על כל אלו, (היינו על הנפש והרוח), והוא מכח הזכר, שהוא עץ החיים, (כלומר שז"א הנקרא עץ החיים מושך אותה מבינה דאצילות, ומשום שז"א מושך אותה הוא נבחן לשורשה, כמו הרוח שהנוקבא נחשבת לשורשו, משום שממשכת אותו מז"א, אמנם אור ז"א נקרא רוח, ואור הבינה נקרא נשמה). והנשמה אחר פטירתו של אדם, היא עולה למעלה מיד, כלומר שאינה באה מתחילה לגן עדן הארץ שבעולם הזה כמו הרוח, אלא שעולית לשורשה מיד, (דהיינו לז"א שהוא שורשה מבחינת ההמשכה)… (לך לך ק, ועיין שם עוד וערך נפש)

אמר רבי יצחק כשם שברא הקב"ה גן עדן בארץ כך ברא גיהנם למעלה, גן עדן בארץ דכתיב ויטע ה' אלקים גן בעדן וגו', גיהנם בארץ דכתיב ארץ עיפתה כמו אופל וגו'.

גן עדן למעלה, דכתיב והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלקיך, וכתיב והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה. גיהנם למעלה דכתיב ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע.

גן עדן למטה כדקאמרן, גן עדן למעלה לנשמתן של צדיקים גמורים להיות ניזונין מאור הגדול של מעלה. גיהנם למטה, לאותן רשעים שלא קבלו ברית מילה ולא האמינו בהקב"ה ודתו… (ויקרא רמב)

תנן התם, בארבעה פעמים בשעה, בכל יום, עדן מנטף על הגן, ויוצא מאותן הטפות נהר גדול, המתחלק לד' ראשים ושמונה וארבעים טפות מנטף בכל יום, משום ע' אילני הגן, הדא הוא דכתיב ישבעו עצי ה'. רבי תנחום אומר מהכא, משקה הרים מעליותיו, איזו היא עליה, זהו עדן. ועדן באיזה מקום הוא, רבי יהודה אמר למעלה מערבות, דהא תנן שם גנזי חיים טובים ברכה ושלום, ונשמתן של צדיקים הוא העליון, עדן למטה מכוון נגדו גן בארץ, ונוטל ממנו שפע בכל יום.

אמר רבי אבהו מ"ח נביאים עמדו להם לישראל וכל אחד נטל בחלקו תמצית טפה אחת מאותן טפות של עדן, שהם מ"ח טפות, ומה אם כל נביא שנטל טפה אחת מהן, היתה מעלתו ברוח הקודש על כל השאר, אדם הראשון שהיה מקבל מ"ח לא כל שכן. מכאן אתה למד חכמתו… (חיי שרה קמג, וראה עוד ארבעה נהרות)

ומשנגזרה הגזרה שאבדה חכמת מצרים, נטל קב"ה אותם טיפין וזרק אותן באותו הגן, בההוא נהרא של גן עדן, דכתיב ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, וזה היה מוליד ארבעה אחרים, והאחד המיוחד הנולד ממנו, פישון היה משנטלו אלה הטפות שלא יצאו מהגן, אבדה החכמה ממצרים.

ומאותו הרוח שהיה יוצא מעדן, המצו כל נביא ונביא, והיינו דכתיב, מתהלך בגן לרוח היום. וגנוז זה בגן עדן, לעתיד לבוא, וזה הוא הנהר, שראה יחזקאל בנבואתו, ועל כן אמר הכתוב כי מלאה הארץ דעה את ה' וגו', שאותם מים תמיד מגדלים הידיעה בעולם.

תנו רבנן כל נשמתן של צדיקים למעלה בעדן הן, ומה ממה שיורד מעדן ישגא החכמה בעולם, לעומדים בו, ונהנין מהנאותיו וכסופיו על אחת כמה וכמה. (שם קמז)

ואז כאשר נחלק הלילה נמצאים ב' סדרים מצד זה וב' סדרים מצד האחר, ורוח העליון יוצא ביניהם, ואז כל האילנות שבגן עדן, כולם פותחים בשירה, והקב"ה נכנס בגן עדן, הה"ד אז ירננו וגו', וכמ"ש ושפט בצדק דלים, משום שמשפט (שהוא ז"א) נכנס ביניהם ונתמלא ממנו גן העדן…

ורוח צפונית נתעורר בעולם ושמחה נמצא (כי אחר הכרעת קו אמצעי, מתלבש הצפון בדרום, והחכמה מתלבשת בחסדים, ואז יש שמחה בהארת הצפון שהוא קו שמאל, ומבאר כי אותו הרוח (שהוא קו אמצעי), מנשב באלו הבשמים, (שה"ס הארת החכמה, שעל ידי זה מתלבשת הארת חכמה שבבשמים בחסדים שברוח, והבשמים) מעלים ריח ממטה למעלה, (ולא ממעלה למטה כנודע), והצדיקים מתעטרים בעטרותיהם, (דהיינו שמקבלים מוחין), ונהנין מזיו מראה המאירה (שהוא ז"א).

אשרי הם הצדיקים הזוכים לאותו אור העליון, ואותו אור של מראה המאירה מאיר לכל הצדדים… (ויחי תס)

אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בנו, אלעזר, בזמן שיתעורר מלך המשיח כמה אותות ונסים אחרים יתעוררו בעולם. תא חזי, בגן עדן התחתון יש מקום אחד גנוז ונעלם שלא נודע, והוא מרוקם בכמה גוונים ובו גנוזים אלף היכלות נחמדים, ואין מי שיכנס בהם מלבד המשיח, שהוא עומד תמיד בגן עדן.

וכל הגן מסובב ממרכבות רבות של הצדיקים ומשיח עומד עליהם… ובראשי חדשים ובימים טובים ובשבתות נכנס המשיח במקום ההוא להשתעשע בכל היכלות האלו.

לפני ולפנים מכל אלו (אלף) היכלות (דכסופין) יש מקום אחד נעלם וגניז שאינו נודע כלל, ונקרא עדן, ואין מי שיכול להשיג אותו, והמשיח גנוז בחוץ, סביב לאותו מקום, עד שנגלה לו מקום אחד הנקרא קן צפור… (שמות קו, ועיין שם עוד)

משום שבימות החול, כל נשמות הצדיקים שורים בגן עדן הארץ, וכשנתקדש היום בכניסת השבת, כל אלו המחנות של מלאכים קדושים הממונים בגן עדן התחתון כולם מעלים את הנשמות האלו להביאם אל הרקיע ההוא העומד על הגן, (כי להיותם מעולם עשיה, אין להם רשות לעלות יותר מזה). ומשם מזדמנים מרכבות קדושות המסבבים כסא הכבוד של המלך (שהוא בריאה), ומעלים כל אלו הנשמות לגן עדן העליון (שבבריאה).

כיון שרוחות האלו עולים (לגן עדן העליון), אז רוחות אחרים קדושים יורדים (לעולם הזה), להתעטר בעם הקדוש, אלו עולים ואלו יורדים…

ואם תאמר הרי גן עדן הארץ ביום השבת הוא ריק בלא נשמות הצדיקים, אינו כן, אלא נשמות הולכות ונשמות באות, נשמות עולות ונשמות יורדות, נשמות הולכות מן הגן, ונשמות אחרות באות לתוך הגן. כל אלו נשמות הצדיקים המתלבנות להטהר בימות החול, ועוד לא נכנסו לגן עדן (התחתון) בשעה שנשמות אלו יוצאים מגן עדן (לגן עדן העליון), נכנסים אלו (לגן עדן התחתון), והגן אינו נשאר ריק, והוא כמו לחם הפנים ביום הלקחו, (שמשימים אחרים במקומם).

ואם תאמר כשחוזרים הנשמות (מגן עדן העליון לגן עדן התחתון) בימות החול, במה מתפשטים המקומות לאורך ולרוחב ולרום בתוך הגן, (עד שיכיל כולן) ואינו ניכר. שהוא כעין ארץ הצבי שהיתה נמשכת לכל הצדדים ולא היה ניכר, וכמו הצבי שכל מה שגדל נגדל עמו עורו לכל צד ואינו ניכר. ויש כמה נשמות, שכיון שעולות (לגן עדן העליון) שוב אינן יורדות (משם, ונשארות שם גם בימות החול). (תרומה קעו)

הגן עדן נטוע בארץ, באלו הנטיעות שנטע הקב"ה, כמש"א ויטע הוי"ה אלקים גן בעדן מקדם, הוא נטע אותו בשם השלם, (דהיינו הוי"ה אלקים), כעין גן עדן העליון למעלה. וכל צורות עליונות כולן, מרוקמות ומצוירות בגן עדן הזה שלמטה, ושם הם הכרובים ואינם נחקקים בחקיקת בני אדם מזהב או מדבר אחר, אלא כולם אורות שלמעלה חקוקות ומצוירות בציור מרוקם מעשה חושב של שם שלם של הקב"ה. וכולם נחקקים שם, וכל הצורות והציורים של עולם הזה, דהיינו הרוחות של בני אדם כולם מצוירות שם ומפותחים ונחקקים שם כולם כעין שהיו בעולם הזה.

ומקום הזה הוא מדור לרוחות הקדושים בין אלו שכבר באו לעולם הזה ובין אלו שעוד לא באו לעולם הזה, ואלו העתידים לבא לעולם הזה כולם הם רוחות המתלבשים בלבושים וגופים ופרצופין כעין עולם הזה, ומסתכלים שם בזיו יקר של רבונם עד שבאים לעולם הזה.

בשעה שיוצאים משם לבא לעולם הזה, מתפשטים הרוחות מגוף ההוא והלבוש של גן עדן, ומתלבשים בגוף ולבוש של עולם הזה ועושים דירתם בעולם הזה בלבוש וגוף הזה שהוא מטפה סרוחה… (שם תלד, ועיין שם עוד)

בגן עדן שלמטה, (דהיינו בגן עדן הארץ), הרקיע העומד עליו יש בו סודות עליונים, כשעשה הקב"ה את הרקיע הביא אש ומים מכסא הכבוד (שהוא עולם הבריאה), וחברם יחד, ועשה מהם רקיע למטה (על הארץ שלנו), ונתפשטו עד שהגיעו למקום ההוא של גן עדן, וישבו (כלומר שלא נתפשטו יותר). מה עשה הקב"ה לקח משמים עליונים הקדושים, (שהם חו"ב דז"א הנקרא שמים דאצילות), אש ומים אחרים הנמצאים ואינם נמצאים, המתגלים ואינם מתגלים, ומאלו אש ומים שנלקחו משמים העליונים עשה מהם התפשטות הרקיע, ופרש אותם על גן עדן שלמטה, והרקיע הזה (שהוא דעת) מתחבר עם הרקיע האחר (שעל הארץ שלנו שהוא ת"ת)… (ויקהל רצב, ועיין שם הפירוש)

…והדברים אמורים רק משלשים יום והלאה, כי כל שלשים הימים לאחר הפטירה, אין לך נשמה שלא תקבל עונש מטרם שתבא לגן עדן, כיון שקבלה עונשה נכנסת לגן עדן, כמו שהעמידוהו, ולאחר שהתלבנה, (דהיינו אחר שנטהרה מזוהמת עולם הזה על ידי העונש), התלבשה (בלבוש הנ"ל). כיון שנתלבשה בלבוש הזה נותנים לה מקום כפי הראוי לה… (שם שב)

ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן וגו', הרי העמידוהו, אבל בגן הזה שלמטה, (דהיינו בגן עדן התחתון), נהר יוצא מעדן שלו ודאי, וצריכים לדעת נהר זה היוצא בגן שלמטה באיזה מקום הוא העיקר והשורש שלו. (ומשיב, אין שאלה) באיזה מקום, כי הוא מעדן, (כמו הנהר היוצא מעדן שבאצילות שהוא חכמה דאצילות), אבל עדן הוא סוד עליון ולא ניתנה רשות לעין השכל לשלוט בו. וסוד הדבר הוא, אם מקום זה, (דהיינו העדן שהוא חכמה שברקיעים שבגן עדן שלמטה היה) נמסר להתגלות למטה, היה נמסר גם כן המקום של עדן העליון הקדוש לדעת אותו, אלא משום סתר כבוד עדון העליון הקדוש, (שהוא חכמה דאצילות שלא יתגלה), נסתר ונגנז גם עדן התחתון, (שהוא חכמה שברקיעים שבגן עדן התחתון), שאותו נהר שבגן עדן נמשך ממנו, ועל כן לא נמסר עדן זה להתגלות אפילו לנשמות שבגן עדן… (ויקהל שי, ועיין שם הפירוש)

ונקודה (עליונה) ההיא, האירה ונעשה עדן להאיר, ואין מי שישלוט לראות ולדעת נקודה ההיא חוץ מן האור שמתפשט ממנו, (על ידי הפתח שבאמצע הרקיעים כנ"ל בסמוך), שמשתחוים לפניו הצדיקים שבגן עדן. כמו שלמדנו. ונקודה תתאה זו, שהוא המלכות שבגן עדן), היא גן אל עדן העליון, (שהיא נקודה עליונה חכמה, שהוא) מקום שלא ניתן לדעת ולהסתכל.

על כל זה כתוב, עין לא ראתה אלקים זולתך, שם זה, (אלקים) מתבאר, אלקים זולתך זה נקודה תחתונה הקדושה, (שהיא מלכות דאצילות הנקראת אלקים), שהיא יודעת את עדן הזה שלמטה (בגן עדן הארץ), הנסתר בגן, ואין אחר מי שיודע אותו, (זולת המלכות דאצילות). אלקים זולתך זה הוא עדן העליון על כל, שהוא סוד עולם הבא, כלומר חכמה דאצילות שהוא עדן העליון, שהיא מתגלה בבינה דאצילות הנקרא עולם הבא שנקראת אלקים), שהוא יודע את נקודה התחתונה, (דהיינו מלכות דאצילות) על ידי צדיק אחד שיוצא ממנה, שהוא הנהר המרוה אותה, (דהיינו הנהר היוצא מעדן שהוא יסוד הנקרא צדיק), ואין מי שיודע אותה חוץ ממנו, שכתוב אלקים זולתך, שהוא אחוז למעלה למעלה עד אין סוף… (שם שי, ועיין שם עוד)

מדור השני הוא גן עדן שבארץ, בו עשה הקב"ה מדורים עליונים יקרים, שהם כעין עולם הזה וכעין עולם העליון… מדור השלישי הוא מדור העליון הקדוש הנקרא צרור החיים, (שהוא גן עדן העליון), ששם מתעדנת אותה המדרגה העליונה הקדושה הנקראת נשמה… (אחרי רס)

מהו בין עדן התחתון לעדן העליון, הוא כיתרון האור מן החושך, עדן התחתון נקרא עדנה, שהיא נקבה, עדן העליון נקרא עדן שהוא זכר, עליו כתוב עין לא ראתה אלקים זולתך. עדן התחתון נקרא גן כלפי עדן שלמעלה, וגן הזה נקרא עדן כלפי הגן שלמטה, ואלו הנמצאים בגן שלמטה, נהנים מאותו עדן שעליהם בכל שבת ושבת ובכל חודש וחודש… (חקת נט)

למדנו ג' חומות הם לגן עדן, ובין כל אחת ואחת כמה רוחות ונשמות מטיילות שם, ונהנות מריח העונג של הצדיקים שבפנים, אף על פי שלא זכו להכנס, אבל העונג של צדיקים בפנים עין לא ראתה אלקים זולתך. (בלק ריד)

אמר רבי שמעון אלעזר ודאי יפה אמרת, אבל כל זה בגן עדן שלמטה הוא, וכך הוא ודאי, גם צפור מצאה בית אלו הם רוחות הקדושים שזכו אחר כך להכנס ולצאת, אחר שהיו משוטטים (בלא מקום) והם נראים כמו צפורים, ואלו מצאו בית, ודאי כל אחד יש לו מדור ידוע בפנים.

ועם כל זה כולם נכוות מחופה של חבריהם, מאותם שיש להם דרור וחירות מכל, והקב"ה מראה להם היכל נסתר אחד גנוז אשר עין לא ראתה אלקים זולתך, והיכל ההוא נקרא קן צפור, ומשם מעטרים עטרות למשיח לעתיד לבא, שבימים רשומים ג' פעמים בשנה רוצה הקב"ה להשתעשע בצדיקים האלו, ומראה להם היכל ההוא הנסתר והגנוז שאינם יודעים ואין מכירים אותו כל הצדיקים אשר שם. (שם ריח)

תנו רבנן, עשה הקב"ה גן עדן למטה בארץ, והוא מכוון כנגד כסא הכבוד, ופרוכת הקרח הנורא. ולמדנו, מקום ידוע יש עליו אשר לא שלטה בו עין נביא וחוזה לראות, לא במחזה ולא במראה, ועדן שמו, שכתוב עין לא ראתה אלקים זולתך. ואמר רבי שמעון מאותו עדן שלמעלה ממנו ניזון אותו הגן שלמטה ממנו, ומתדשנים משם כל האילנות וכל היבולים והצמחים שבגן.

ואמר רבי שמעון שלש פעמים ביום מנטף אותו הגן שלמעלה מעל הגן מכל ריחין טבין, וזוהרים עליונים והנאות וחמודות, ומאותו הריח והחמדה שיורדים עליו ניזון כל העולם. (זהר חדש בראשית תקנב, ועיין עוד שם רמו)

א"ר יצחק וכי גן העדן נקרא גנת אגוז, א"ל ר' יוחנן כן הוא נקרא גנת אגוז, כלומר גנת עדן, (כי העדן נקרא אגוז), מה האגוז סתום מכל עבריו, ויש עליו כמה קליפות, כך עדן של מעלה הוא סתום מכל עבריו, ויש עליו כמה שמירות שלא שלטו לראות (אותו), לא מלאך, ולא שרף, ולא חשמל, ולא עין נביא וחוזה, שכתוב עין לא ראתה אלקים זולתך…

תאני ר' שמעון למד, הגן הזה מאין הוא נטוע, הוא שהקב"ה נטע אותו מתחתיו של עדן, (שהוא חכמה), כי אם תאמר שזה כנגד זו, (שהגן הוא כנגד העדן) בשוה, זה אי אפשר, אלא הגן הוא בארץ, (שה"ס המלכות הנקראת ארץ), והעדן עליו מלמעלה, (שה"ס חכמה העליונה), ומאין עיקרו ותמציתו של הגן, הוא מעדן, כי עיקרה של המלכות מחכמה הוא)…

וכי הוא נטעו (ממש את הגן עדן), כן, שא"ר יהודה על שאין מטעותיו כשאר מטעות, והם מובחרים משאר מטעות, הוא היה מטע ה' כמש"א מטע ה' להתפאר, כלומר לשבח שזהו להתפאר, כלומר (שהרואהו אומר) אין זה כי אם מטע ה' ולא מאחר…

שאל ר' חגי את ר' יהודה, תאמר שיש גן עדן בארץ, למה הוא נצרך, א"ל הוא להנאת הנשמה, שמקבלת מאותו העדן שלמעלה, ואם יעלה על דעתך שהוא לכל הנשמות, (דהיינו שכל הנשמות יוכלו לקבל מגן עדן של מעלה), הנה למדנו לאלו שאין נותנים להם רשות לעלות למעלה יש להם הנאה וחמדה באותו (גן עדן) שלמטה, ממה שהוא מקבל מלמעלה…

אמר רבי יהודה, בכל ראש חודש עולים הנשמות לישיבה עליונה למעלה, זה שאמר והיה מדי חדש בחדשו וגו', ובגן עדן התחתון הזה ישב אדם הראשון, והקב"ה שם את האדם שיהיה משכנו בו… (שם שם תשסב, ועיין שם עוד)

רבי בא בשם רב הונא אמר, כיון שחטא אדם וגזרו עליו אותן הגזירות, גרשהו הקב"ה מאותן ההנאות והעידונים שהיו לו בעדן, ומינה שומרים לשערי גן עדן, ומי הם, הכרובים. שאז נגזר שלא יהא רשות לאדם מכאן ואילך להכנס שם, זולתי הנשמות הצרופות על ידי הכרובים תחלה, אם רואים שהיא ראויה ליכנס תיכנס, ואם לאו דוחים אותה לחוץ, ותשרף באותו הלהב או תקבל עונשה. (שם תתח)

הפתח הראשון נכנסת הנשמה במערת המכפלה שהיא סמוכה לגן עדן, ואדם הראשון שומר עליו. זכתה הוא מכריז ואומר, פנו מקום, שלום בואך.

הפתח השני בשערי גן עדן, ומוצאה את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת, זכתה נכנסת בשלום ואם לאו תקבל שם עונשה…

זכתה הנשמה נותנים לה פנקס סימן ליכנס, ונכנסת לגן עדן אשר בארץ, ועמוד אחד של עשן ונוגה מעורב זה בזה, ועשן ונוגה סביביו, והוא נעוץ מלמטה למעלה לשערי השמים. זכתה לעלות למעלה עולה באותו עמוד, לא זכתה יותר, נשארת שם ומתעדנת מהטוב אשר למעלה. זכתה לעלות עולה באותו עמוד, עד שמגעת עד הפתח השלישי, והוא נגד הרקיע הנקרא זבול, ומגעת עד ירושלים אשר שם, ושם השומרים, זכתה פותחין לה הפתחים ונכנסת… זכתה לעלות נכנסת שם באותן השערים ומשבחת להקב"ה בבית המקדש אשר למעלה, ומיכאל השר הגדול מקריב אותה לקרבן… ומיכאל הולך עמה עד הפתח הרביעי והחמישי והשישי… עד שמגיעים לשער השביעי, שהוא ערבות וגנזי חיים טובים מצויין שם, וכל נשמותיהם של צדיקים, ונעשים מלאכי השרת ומקלסין לפני הקב"ה, ונזונין מזיו השכינה אספקלריא המאירה, ושם המנוחה והנחלה ונוח חיי העולם הבא. (שם נח לו)

כל אלו שדרכם לגן עדן, מתקבצים לחומה שמבחוץ מאלו ג' החומות אשר שם, (המסבבים את גן העדן), אז יוצא ממונה אחד… יעזריאל מלמד אותם הדרך, והולכים לפניו עד שער אחד של הגיהנם, ואותו הממונה קורא בכח, קררו העשן, קררו השרפה. באותה שעה בחפזון מקררים אותו, ונכנסים כל הנשמות וטובלים בגיהנם, ועוברים… עד שמגיעים לגדר חומה של גן עדן, ואותו ממונה קורא בפתח פתחו שערים ויבא גוי צדיק וגו', וכן עושה לכל פתח ופתח… (בלק יח, ועיין שם עוד)

ואם תאמר הרי בגן עדן העליון יש כמה גבולות (כי י"ב גבולות מאירים שם), וכמה חומות מבדילים מכמה מחנות מלאכים קדושים, ורוחות צדיקים קדושים סביב סביב (לגן עדן, כי שם עומדות כל הנשמות מטרם שיבואו לעולם הזה), וכאן בגן עדן התחתון הזה, אין בו הגבולות האלו, כי אם תאמר שמשום שגן עדן הוא בצורה עליונה, על כן התקין (והכין) אותו בשביל כמה רוחות ונשמות הצדיקים (שיתתקנו כאן, אחר פטירתן מהעולם הזה כנ"ל), אם כן מטרם שהיו צדיקים בעולם הזה, לא היה צריך גן עדן התחתון להיות בצורה עליונה, (כי לא היה צורך שיתתקן בדיוקנא עלאה, מטרם שהצדיקים שבעולם הזה יהיו צריכים לו).

אלא ודאי (שגן עדן התחתון) הוא בצורה עליונה (כגן עדן העליון), מיום שנברא העולם, ומטרם שנברא האדם היו בו כמה חומות וגבולות מהמלאכים העליונים שסובבו אותו, (כבגן עדן העליון), כי לא היה בלי שמירה, משום שבכל ההיכלות אשר שם, יש שליטים ששומרים אותם, ומטרם שהרוחות נכללו לבא בעולם הזה, וכל הרוחות והנשמות שהיו עתידים לבא בעולם הזה כולם היו שם מטרם שנברא האדם…

והן עוסקות שם בתורה לדעת ולהסתכל על ידי הלבוש ההוא בכבוד אדונם. כל אחד ואחד (משיג שם) כמו שעתיד להיות בעולם הזה… (שם שיר השירים שפט, ועיין שם עוד)

תלמוד בבלי:

ר' אלעזר בתר דמסיים צלותיה אמר הכי, יהי רצון מלפניך ה' אלקינו שתשכן בפורינו אהבה ואחוה ושלום וריעות… ותשים חלקנו בגן עדן… (ברכות טז ב)

…ולא עוד אלא שיש לפני שני דרכים, אחת של גן עדן ואחת של גיהנם, ואיני יודע באיזו מוליכים אותי ולא אבכה… (שם כח ב)

מאי עין לא ראתה אלקים זולתך… רבי שמואל בר נחמני אמר זה עדן שלא שלטה בו עין כל בריה, שמא תאמר אדם הראשון היכן היה, בגן, ושמא תאמר הוא גן הוא עדן, תלמוד לומר ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, גן לחוד ועדן לחוד. (שם לד ב)

אמר ריש לקיש כל העונה אמן בכל כחו פותחין לו שערי גן עדן, שנאמר פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים, אל תיקרי שומר אמונים אלא שאומרים אמן. (שבת קיט ב)

גן עדן, אמר ריש לקיש אם בארץ ישראל הוא בית שאן פתחו, ואם בערביא בית גרם פתחו, ואם בין הנהרות הוא דומסקנין פתחו. (עירובין יט א)

והא תניא שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם, ואלו הן תורה ותשובה וגן עדן… (פסחים נד א)

ועולם אחד מששים בגן, וגן אחד מששים בעדן, ועדן אחד מששים בגיהנם… (שם צד א)

אריב"ל כל העולם כולו מתמצית גן עדן הוא שותה, שנאמר ונהר יוצא מעדן וגו'. (תענית י א)

אמר עולא ביראה אמר רבי אלעזר עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים והוא יושב ביניהם בגן עדן, וכל אחד ואחד מראה באצבעו… (תענית לא א)

…אמר לו ר"ע רבך לא אמר כך, אלא ברא צדיקים ברא רשעים, ברא גן עדן ברא גיהנם, כל אחד ואחד יש לו ב' חלקים, אחד בגן עדן ואחד בגיהנם, זכה צדיק נטל חלקו וחלק חברו בגן עדן… אמר רב משרשיא מאי קראה, גבי צדיקים כתיב לכן בארצם משנה יירשו… (חגיגה טו א)

…אמר ליה דחיקא לי מילתא, דבריה ועייליה לגן עדן, אמר ליה פשוט גלימך ספי שקול מהני טרפי (קח מאלו העלים), ספא שקל, כי הוה נפיק שמע דקאמר מאן קא אכיל לעלמיה כרבה בר אבוה, נפץ שדנהו, אפילו הכי אתייה לגלימיה סחט גלימא ריחא (המעיל קלט הריח), זבניה בתריסר אלפי דינרי… (בבא מציעא קיד ב)

מיתיבי היה ר' יהודה בן תימא אומר אדם הראשון מיסב בגן עדן היה, והיו מלאכי השרת צולין לו בשר ומסננין לו יין, הציץ בו נחש וראה בכבודו ונתקנא בו. (סנהדרין נט ב)

אמר ר' אבא אחר שתפשו הקב"ה לירבעם בבגדו ואמר לו חזור בך ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן… (שם קב א)

…יתיב אההוא מעינא, הוה בידיה גולדני דמלחה (דגים מלוחים), בהדי דמחוורי להו (רחץ אותם) נפל בהו ריחא, אמר שמע מינה האי עינא מגן עדן אתי. איכא דאמרי שקל מהנהו מיא טרא באפיה (רחץ פניו), ואכא דאמרי אידלי כוליה עד דמטא לפתחא דגן עדן, רמא קלא פתחו לי בבא, אמרו ליה זה השער לה' צדיקים יבואו בו… יהבו ליה גולגלתא חדא, אתייה תקילה (שקלה נגד) לכוליה דהבא וכספא דידיה בהדיה, לא הוה מתקליה (לא הכריע הגולגולת)… (תמיד לב ב)

תלמוד ירושלמי:

תני עץ החיים מהלך ת"ק שנה… וכל פילוג מי בראשית מתפלגין מתחתיו, ומה טעם, והיה כעץ שתול על פלגי מים. תני עץ החיים אחד מששים בגן, הגן אחד מששים לעדן, ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, תמצית כור תרקב שותה, תמצית כוש מצרים שותה… (ברכות ד ב)

מדרש רבה:

רבי יהודה בר סימון פתח, (דניאל ב') הוא גלא עמיקתא ומסתרתא, הוא גלא עמיקתא זו גיהנם… ומסתרתא זו גן עדן, שנאמר (ישעיה ד') ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר… (בראשית פרשה א ח)

אמר רבי זעירא הנה טוב מאד זו גן עדן, והנה טוב מאד זו גיהנם… (שם פרשה ט יא)

וכל שיח השדה טרם יהיה וגו', והכא את אומר וכל שיח וגו', ולהלן את אומר ויצמח ה' אלקים מן האדמה, אמר רבי חנינא להלן לגן עדן, וכאן לישובו של עולם. (שם פרשה יג א)

ויטע ה' אלקים גן בעדן וגו', דבי רבי ינאי אמרין למה הוא מזכיר שם מלא בנטיעת הגן, שמתחלת ברייתה היה צריכה כוון, קודם עד שלא נוצרה ממעי אמה, אדם צריך לכוון את רוחותיה… (שם פרשה טו א)

גן בעדן, רבי יהודה אומר גן גדול מעדן, שנאמר (יחזקאל ל"א) ויקנאוהו כל עצי עדן אשר בגן אלקים, ורבי יוסי אומר עדן גדולה מגן, שנאמר ויטע ה' אלקים גן בעדן, והכתיב ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, על דעתיה דרבי יוסי מתמצית בית כור תרקב שותה, על דעתיה דר"י כפיגי שהיא נתונה בגינה ומשקה את כל הגינה… (שם שם ג)

מקדם, א"ר שמואל ב"נ את סבור קודם לברייתו של עולם, ואינו אלא קודם לאדם הראשון, אדם נברא בששי, גן עדן בשלישי… (שם שם ד)

דבר אחר מקדם, מקודם לגן עדן נבראת גיהנם, גיהנם בשני וגן עדן בשלישי… (שם פרשה כא יד)

…שכשם שקילוסו של הקב"ה עולה מגן עדן מפי הצדיקים כך עולה מגיהנם מפי הרשעים… (שמות פרשה ז ג)

…וכיון שעשה משה את הפסח גזר הקב"ה לד' רוחות העולם ונושבות בגן עדן, ומן הרוחות שבגן עדן הלכו ונדבקו באותו הפסח, שנאמר (שיר ד') עורי צפון ובואי תימן, והיה ריחו הולך מהלך מ' יום, נתכנסו כל ישראל אצל משה אמרו לו בבקשה ממך האכילנו מפסחך מפני שהיו עייפים מן הריח… (שם יט ו)

דבר אחר הוא מרומים ישכון, הדא הוא דכתיב (דברים ח') כי ה' אלקיך מביאך אל ארץ טובה וגו', ולראות שולחן שהוא ערוך בגן עדן, שנאמר (תהלים קט"ז) אתהלך לפני ה' בארצות החיים, כביכול מיסב למעלה מן האבות ואבות וכל הצדיקים בתוכה, שנאמר והם תוכו לרגליך (דברים ל"ג), והוא מחלק להם מנות. (שמות פרשה כה י)

הרבה בריות ברא הקב"ה בעולמו ולא היה העולם ראוי להשתמש בהן, וגנזן הקב"ה מן העולם, ואיזה, זה אור שנברא ביום הראשון… והיכן גנזו, בגן עדן, שנאמר (תהלים צ"ז) אור זרוע לצדיק… (שם פרשה לה א)

רבי הונא ור' ירמיה אמרו בשם רבי חייא בר אבא עתיד הקב"ה לעשות צל וחופות לבעלי המצות אצל בני תורה בגן עדן, ואית ליה ג' קריין, חדא כי בצל החכמה בצל הכסף… (ויקרא פרשה כה א)

משכני אחריך נרוצה, להיכן אנו נמשכין אחריך, לגן עדן, הה"ד ירויון מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם. א"ר אלעזר ב"ר מנחם עדנך אין כתיב כאן אלא עדניך, מלמד שכל צדיק וצדיק יש לו עדן בפני עצמו. (שם פרשה כז א)

…רבי יהודה אומר הדא דכתיב סביב רשעים יתהלכון (תהלים י"ב), סביב לרשעים הצדיקים מתהלכין. כיצד, בשעה שהצדיקים יוצאים מגן עדן ורואין את הרשעים נידונין בגיהנם נפשם שמחה עליהם… (שם פרשה לב א)

גם את זה לעומת זה, גיהנם וגן עדן, כמה ביניהם, טפח, רבי יוחנן אימר כותל, ורבנן אמרי שתיהן שוות כדי שיהיו מציצות זו מזו. (קהלת פרשה ז לא)

פרקי דר' אליעזר:

לעבדה ולשמרה, ומה עבודה היתה בגן, שמא תאמר שיזמור לכרמים ולחרש ולשדד את האדמה… והלא כל האילנות נצמחין מאליהן… אלא לעסוק בדברי תורה, ולשמור את דרך עץ החיים ואין עץ החיים אלא תורה… (פרק יב)

מסכת כלה:

שבעה נכנסו בחייהם לגן עדן, שרה (סרח) דכתיב אנכי שלומי אמוני ישראל, ובתיה בת פרעה, דכתיב ילדה את ירד… חירם מלך צור משום שעשה משכן כמו שעשה משה, ועבד מלך הכושי דאסקיה את ירמיה, אליעזר על דפלחיה לאברהם, ובן בנו של יהודה הנשיא גמרא, ורבי יהושע בן לוי נמי גמרא, ויעבץ מנא לן, דכתיב ויקרא יעבץ, וכתיב והיתה ידך עמי… (פרק ג בסופו)

שוחר טוב:

אמר רבי שבתאי בא וראה היאך הצדיקים מתענגים בשעה שעוברים בגן עדן, וגוזר ומציעין תחתיהם מצעות, והם מתענגים ואומרים אי אפשר לישן במטה הזאת אלא זו, והקב"ה אומר בני התעוררו עלי לפי רצונכם, שנאמר והתענג על ה'… וכיון שהן רואין אותו הן מרננין למה על מה שהתקין להם לכך נאמר ירננו על משכבותם… (תהלים קמט)

אותיות דר' עקיבא:

זכותן של דוד ושלמה בצפון, לפי שכל נבואתן שנתנבאו על ישראל לא נתנבאו אלא כנגד מתן שכרן של צדיקים שבגן עדן שהוא נתון בצפון, ומנין שהגן עדן בצפון, שנאמר ממתים ידך ה' ממתים מחלד וגו' (תהלים י"ז), דוד נתנבא ואמר כשראה טובה של גן עדן, מה רב טובך אשר צפנת ליראיך (שם ל"א), שלמה נתנבא ואמר צפון לישרים תושיה (משלי ב')… (סמ"ך)

ג"ר גימל זהו גן שנטע הקב"ה בעדן לשום בתוכו י"ב חופות של אבנים טובות ומרגליות בשביל אדם, שנאמר בעדן גן אלקים היית כל אבן יקרה מסוכתך אודם פטדה ויהלום תרשיש שוהם וישפה ספיר נופך וברקת וזהב מלאכת תפיך ונקביך (יחזקאל כ"ח), והפחות שבכלם זהב הוא. רי"ש שהוא נכנס ראש לגן עדן קודם לכל הצדיקים שנאמר ויטע ה' אלקים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם.

ד"ק דלי"ת זה דלתי גן עדן שפתחו לפניו מלאכי השרת ששגרן הקב"ה אצל אדם לשרתו…

מדרשים:

…הלך ר"י וחפש בגן עדן כלו ומצא בה ז' בתים בגן עדן, וכל בית ובית י"ב ריבוא מילין אורך וברוחב י"ב ריבוא מילין שיעור מדת ארכן כרחבן. הבית הראשון כנגד הפתח הראשון בגן עדן שוכנים בה גרים שבישראל שנתגיירו מאליהם, והקירות שלה בנויות מזכוכית וקורותיה ארזים, וכשבאתי למדדה עמדו כל הגרים ובקשו לעבור. ענה עובדיה הצדיק שהוא ממונה עליהם וא"ל מנין זכותכם שישב זה עמכם, מיד הניחוני למדדה. הבית השני כגנד פתח השני בגן עדן והיא בנויה מכסף וקורותיה ארזים ויושבין בה בעלי תשובה ומנשה בן חזקיהו ממונה עליהם. הבית השלישי כנגד פתח הג' שבגן עדן והיא בנויה מכסף וזהב ושוכנים בה אברהם יצחק ויעקב וכל ישראל שיצאו ממצרים וכל דור המדבר וכל בני המלך חוץ מאבשלום, ושם דוד ושלמה וכלאב בן דוד חי הוא שם, ושם כל מלכי בית יהודה חוץ ממנשה בן חזקיהו שהוא ממונה על כל בעלי תשובה, ומשה ואהרן הם ממונים עליהם, ושם כל כלי זהב וכלי כסף הנחמדים וכל טובות ושמנים ואבנים וחופות ומטות וכסאות ומנורות של זהב ושל אבנים טובות ומרגליות… (מעשה דריב"ל, וראה שם עוד)

ט' נכנסו לגן עדן בחיים ולא טעמו טעם מיתה, בנימן בן יעקב, כלאב בן דוד, סרח בת אשר, בתיה בת פרעה, אליעזר עבד אברהם, ועבד מלך הכושי, ומשיח ואליהו, ויעבץ בנו של רבי יהודה הנשיא, וי"א אף רבי יהושע בן לוי. (מדרש מעשה תורה שער ט)

ילקוט שמעוני:

אמר רבי יהושע בן לוי שני שערי כדכוד יש בגן עדן, ועליהם ס' רבוא מלאכי השרת, וכל אחד מהם זיו פניהם כזוהר הרקיע מבהיק, ובשעה שהצדיק בא אצלם מפשיטין מעליו הבגדים שעמד בהן בקבר ומלבישין אותו ח' בגדים של ענני כבוד, ושני כתרים ניתנים על ראשו, אחד של אבנים טובות ומרגליות, ואחד של זהב פרוים, ונותנים שמונה הדסים בידו, ומקלסין אותו ואומרין לך אכול בשמחה לחמך, ומכניסין אותו למקום נחלי מים מוקף ת"ת מיני ורדין והדסים, וכל אחד ואחד יש לו חופה בפני עצמו לפי כבודו. ומושכין ממנה ד' נהרות, א' של חלב, וא' של יין, וא' של אפרסמון וא' של דבש… ובתוכו שבעה בתים של צדיקים, ראשונה הרוגי מלכות כגון רבי עקיבא וחבריו, שניה טובעים בים, שלישית רבן יוחנן בן זכאי ותלמידיו… כת רביעית אלו שירד הענן וכיסה עליהן, כת חמישית אלו בעלי תשובה, שבמקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינן עומדין, כת ששית אלו רווקים שלא טעמו טעם חטא מימיהם, כת שביעית אלו עניים שיש בהן מקרא ומשנה ודרך ארץ… והקב"ה יושב ביניהן ומבאר להן התורה… (בראשית פרק ב, כ)

תשעה נכנסו בחייהם לגן עדן, ואלו הן חנוך ומשיח ואליהו ואליעזר עבד אברהם ועבד מלך הכושי וחירם מלך צור ויעבץ, בנו של רבי יהודה הנשיא וסרח בת אשר, ובתיה בת פרעה. ויש אומרים הוציאו חירם ונכנס תחתיו רבי יהושע בן לוי… (שם פרק ה, מב)

לקח טוב:

ויטע ה' אלקים גן בעדן, הוא לשון זכר, גינה לשון נקבה, והגן הוא מקום אילנות, ועדן הוא מקום מבועי מים, ומקום נחלי דבש וחמאה ועידון הנשמה, שנאמר ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן… והוא מקום שלא נכנס בו אדם הראשון, ולא שלטה בו עין אלא גנוז וצפון לצדיקים, שנאמר עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו (ישעיה ס"ד), מקדם ממזרחו של עדן נטע הגן, וישם ה' בגן את האדם אשר יצר, כי לכך יצרו. (בראשית ב ח)

ילקוט ראובני:

בזכות ששומרים את התורה יזכו לגן עדן, כי ג"ן פרשיות בחומש, וסיום ה' חומשים עולה עד"ן, במצרים, מסעיהם, סיני, ירחו, ישראל. ואם ישראל שומרים מה שבלוחות שהם ו' טפחים ו' סדרים יוצלו מגיהנם… (בראשית)

בענין אדם הראשון בעת בריאתו הענין כי בעת בריאת אדם הראשון היה בגן עדן, אמנם שאר העולם לא לחנם נברא אלא לצורך תשמיש גופו וכל צרכיו של אדם, והגן היתה בית הכנסת ובית המדרש שלו להתפלל בו לעסוק בתורה ולקיים המצות להתנבאות בשם ה'.

דע כי גן עדן התחתון נברא אלפים ושס"ה שנים קודם העולם השפל שאנו בו, ושיערו זה העולם אחד מששים בגן עדן, וזה הגן עומד לימינו של עולם לרוח דרומית מזרחית, ודומה זה העולם לפני הגן כתינוק בן יומו לפני אמו, וקרקע עולם השפל רחוק מקרקע של גן טפח, וצפונו של עולם השפל אצל דרומו של גן שם גיהנם מדור המזיקים ומלאכי חבלה. וצורת עולם השפל בצורת אות ב', ואף על פי כן קשה בין לחיים ובין למתים ללכת לגן עדן מפני פחד המזיקים של גיהנם העומדים בצפונו של עולם, לכן גזר חכמתו של הקב"ה לעשות מחילות עפר ממערת המכפלה עד חוץ לעולם השפל, סמוך לגן כדי שיעברו נשמת הצדיקים דרך שם ולא יפגעו את המזיקים. ואדם וחוה ידעו סוד זה והשתדלו שם קבורתם. (שם)

מרוח מזרחית עדן, שנאמר ויטע ה' אלקים גן בעדן מקדם מרוח מזרחית, ושיעורו ח' מאות אלף שנים, ובו ד' כתות של צדיקים לבתים בנוים בו וכל בית ובית י"ב רבוא מיל ולמעלה גבוה רבוא מיל. הבית הראשון שכנגד פתח הראשון שבגן עדן שוכנים בו גירי הצדק שנתגיירו באהבה, וקירותיו מזכוכית לבנה מובהקת כאספקלריא, וקורותיו של ארזים ועובדיה הנביא ממונה עליהם ומלמדם תורה…. (שם, וראה שם עוד)

בגן עדן אית היכלא חדא איקרו היכלא בני מרעין, כדון משיח יגלה בההוא היכלא וקרא לכל מרעין כל כאבין כל יסורין ייתון וכלהו אתיין עליה, ואלמלא דאיהו אקיל מעלייהו דישראל ונטיל עליה לא הוי בר נש דיכול לסבול יסוריהן דישראל על עונשא דאורייתא, הדא הוא דכתיב אכן חלינו הוא וגו'… (נח)

…ואז יתחדש העולם ויקודש גם מקום גיהנם ויהי הנוסף על גבול גן עדן ושם יהיה מחול לצדיקים. (יתרו)

תרגום יונתן:

ואתנציב במימרא דה' אלקים גינוניתא מעדן לצדיקיא קדם בריית עולם, ואשרי תמן ית אדם כד ברייה. (בראשית ב ח)

רש"י:

בפלגות נהרי – גן עדן המתוקים כדבש וחמאה. (איוב כ יז)

רמב"ן:

מקדם – פירש רש"י במזרחו של עדן נטע הגן, ואנקלוס תרגם מלקדמין, וכך אמרו בבראשית רבה והוא הנכון. ואין טעם ויטע שהביא האילנות ממקום אחר ונטען שם, כי מן המקום ההוא הצמיחם, כמו שנאמר "ויצמח ה' אלקים" וגו', אבל ענין "ויטע ה' אלקים" להגיד שהוא מטע ה', כי טרם שגזר על הארץ תוצא הארץ דשא גזר במקום ההוא שיהיה שם גן, ואמר בכאן יהיה אילן פלוני ובכאן אילן פלוני בערוגת המטעים, ולא היה כדרך שאר מקומות הארץ שאמר "תדשא הארץ דשא ועץ פרי", והצמיחה בלא סדר. והנה אילני גן עדן גזר בהם לעשות ענף ולשאת פרי לעד לעולם לא יזקין בארץ שרשה ובעפר לא ימל גזעם, אין צריכין לעבוד וזמור, שאלו היו צריכין עבודה אחרי שגורש האדם משם מי עבד אותם. גם זה טעם "ויטע ה' אלקים" שהיו מטעיו מעשה ידיו וקיימים לעולמים.

אם כן מה טעם "ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה", שהניחו שם להיות זורע לו חטים ומיני תבואות וכל עשב זורע זרע וערוגות הבשמים… כי הגן שהם האילנות לא יעבודו… ורבותינו נתעוררו בזה, אמרו בבראשית רבה לעבדה ולשמרה אלו הקרבנות… והכונה להם בזה לומר כי הצמחים וכל בעלי חיים צריכים לכחות הראשונות ומהם יבא להם הגידול, ובקרבנות יהיה משך הברכה לעליונים, ומהם לצמחי גן עדן ומהם יהיו ויחיו לעולם בגשמי רצון וברכה… (בראשית ב ח)

…ודע והאמן כי גן עדן בארץ וכן עץ החיים ועץ הדעת ומשם יצא הנהר ויפרד לארבעה ראשים הנראים לנו, כי פרת בארצנו ובגבולינו, ופישון הוא נילוס מצרים כדברי הראשונים, אבל כאשר הם בארץ כן יש בשמים דברים יקראו כן, והם לאלה יסוד. כמו שאמר "הביאני המלך חדריו", מלמד שעתיד הקב"ה להראות את ישראל גנזי מרום החדרים שבשמים. דבר אחר "הביאני המלך חדריו" אלו חדרי גן עדן, מכאן אמרו כמעשה הרקיע מעשה גן עדן, והנהרות כנגד ארבע מחנות שבמרום, ומשם ימשך כח המלכיות שבארץ… והדברים הנקראים עץ החיים ועץ הדעת למעלה סודם נעלה ונשגב, והאדם חטא בפרי עץ הדעת תחתון ועליו במעשה ובמחשבה… אבל כל אלה דברים כפולים, הגלוי והחתום בהם אמת…

ורבי אברהם מכחיש מה שאמרו כי פישון הוא נילוס בעבור שימצאהו יוצא מהר הלבונה ולכן יגדל בימי הקיץ, וכבר יוצא מהר הלבונה, וכבר נודעו נהרות רבים יצאו מן המקור ומשכו הרבה ואחר כך יכנסו בתחתיות ארץ מהלך ימים ויבקעו ויהיו נובעים תחת אחד ההרים במקום רחוק. (שם ג כב, וראה שם עוד)

והתהלכתי בתוככם – …והנה הוזכר כאן גן עדן והעולם הבא ליודעיו… (ויקרא כו יב)

ועוד יש ידיעה לחכמים בתענוג הנשמות אחרי המות בגן עדן מפרשת "ויטע ה' אלקים גן בעדן". ואמת כי הגן הזה נטוע בארץ והוא תחת קו ההשויה, כמו שהזכיר ר' אברהם והיונים, והנהרות מורים על כך… ודבר ברור שאין לנשמה תענוג בתאנים ורימונים ורחיצת הנהרות, אלא שסדרי גן עדן צורות לסדרי עריבות, ששם גן עדן הנשמות ומשם מתעלות לצרור החיים. ויש להאריך בזה, אלא שידיעתנו מועטה. ורז"ל מוציאין מרמזי הפסוקים כל סדרי עריבות ותענוג הנשמות, שאותו הגמול הוא הנקרא גן עדן, ואינו נקרא עולם הבא אלא כדעת הרב… (תורת ה' תמימה)

ואחר שנתבאר קצת מענין העונש שיצילנו בעל הרחמים ממנו, צריכין אנו לבאר ענין השכר שיזכנו בעל הגמול אליו. ברז"ל ב' שמות, גן עדן ועולם הבא, מלבד טובות העולם הזה, כגון ימות המשיח לחיים, ותחיית המתים שבאותו זמן שאין אנו מדברים עתה בהם.

העיקר הגדול בשכר הוא העולם הבא, אבל השכר הקודם והוא מה שיגיע לאדם אחרי המות הוא גן עדן, כמו שביארנו בגיהנם שהוא מגיע לרשע אחרי המות מיד… ומה שכר ועונש יש לצדיקים בגן הזה? דבר זה עיקרו בתורה ופירושו מדברי סופרים. שגן עדן מצוי בעולם הזה במקום ממקומות הארץ, ושארבע נהרות יוצאים משם, ואחד מהם הסובב את ארץ ישראל, כל מה שבא בכתוב בפשט סדר בראשית הכל אמת, אין מקרא מהן יוצא מידי פשוטו. ואנשי המדות יאמרו שהוא תחת קו ההשויה שלא יוסיף היום ולא יחסר. ובספרי רפואות היונים וכן בספר אסף הרופא סיפרו, כי אספקלינוס המקדוני ומ' חכמים עברו מעבר הודו קדמת עדן למצא קצת עלי התרופות וכו' למען תגדל תפארתם, ויברק עליהם להט החרב המתהפכת ולא נמלט מהם איש… ורבים מבאי הארץ הזו בני קדם יראו מרחוק הלהט המתהפך.

אבל סוד הענין הזה שהדברים כפולים, כי גן עדן וד' הנהרות וכו' כולם כפשוטם, אמת הדבר ויציב, ולסוד מופלא כציוני דבר להבין סוד ענין עמוק במשל… ואדם הראשון מעשה ידיו של הקב"ה מבחר בני אדם בתבונה, והכינו השי"ת במבחר המקומות להנאת ותועלת הגוף, וצייר במקום הנכבד ההוא כל מעשה העולם העליון הוא עולם הנשמות בציור גשמי, להבין משם יסודי כל נברא. גם המקום ההוא נכבד מכל מקומות העולם השפל מפני המוצק אשר על ראשו מהעולם האמצעי והעליון, ועל כן יראו בו מראות אלקים, כאשר אנו מאמינים שארץ ישראל וירושלים מיוחדים לנבואה לפי מוצקם. על כן שוכני גן עדן מתעלים בלימוד ההוא ורואים מראות אלקים בחברת כבוד העליונים, ומשיגים כל מה שיוכל הנברא להבין כלימוד משה בסיני…

ואם תאמר כיון שהענין על דרך הנזכר, ומכל מקום גן עדן בעולם הזה התחתון, מה שכר הנשמות שם והלא אין תועלתם בדבר גשמי. כבר פירשנו שהענין כפול, והגן והעדן התחתונים ציורים לסודות העליונים, והדברים העליונים הרמוזים באלו נקראים גם כן גן ועדן, יש בעליונים השגה שנקראת בדברי רבותינו גן, והשגה למעלה ממנה הנקראת עדן, והוא הנקרא צרור החיים…

והנה נתבארה אמונתנו בגן עדן, ונחזור לשכר הגדול שהוא עולם הבא, ועיקר השכר בכל המצות הוא העולם הבא… הוא עולם השכר לאותן שהקב"ה מחייה בתחיית המתים ואינו על עולם הנשמות שקראנו אותו גן עדן, אלא עולם התחיה הוא… כל אלו דברים ברורים שעולם הבא האמור בכל מקום אינו עולם הנשמות והשכר המגיע להן מיד אחר המיתה, אלא עולם הוא שעתיד הקב"ה לחדשו לאחר ימות המשיח ותחיית המתים…

נחזור בקצרה, שכר הנשמות וקיומן בעולם הנשמות נקרא לרבותינו גן עדן, ופעמים קורין אותו עליה וישיבה של מעלה, ואחרי כן יבואו ימי המשיח שהן מכלל עולם הזה, ובסופן יהיה הדין ותחיית המתים, שהוא השכר הכולל הגוף והנפש, והוא העיקר הגדול שהוא תקות כל מקוה להקב"ה, והוא העולם שבו ישוב הגוף כמו נפש…

ועוד האריך הרמב"ם ז"ל לבאר שבני עולם הבא הם נפשות בלבד בלא גוף, וענין גן עדן אצלו הוא מקום מבחר הארץ שנטע בו האלקים האילנות ומיני הצמחים המועילים תועלות גדולות, ועתיד לגלותו לבני אדם וינעמו בו בימות המשיח או בתחיית המתים בגוף כמו בעולם הזה ותענוגיו. וזה אינו תכלית תגמול כמו שביאר הרב. והתימה עליו מאחר שהוא מאמין כי עולם הבא הוא ההוה לאדם אחרי המיתה מיד, מה צורך להביא ראיות שאין בו גוף, תלמיד קטן שבישראל יודע שנפש הצדיק תלין בטובת העולם העליון בלא גוף כלל… אבל יראה מכוונת הרב ז"ל שעולם הבא משמש אצלו לכל עולמי הנפשות ולכל המגיע עליהן לעד. (תורת האדם בסופו)

רד"ק:

ויטע ה' אלקים – כלומר המציאו שם ביום השלישי, וזכר השם על מציאותו לפי חשיבותו וגדולתו. ועדן שם מקום, נקרא כן על שהיה מקום דשן ושמן וצמחיו עדן ותענוג לגוף בנראה ולנפש בנסתר, והגן נטוע בו והוא מקדם, כלומר מפאת מזרח… וטעם וישם שם, הפקידו עליו, כמו הגנן בגן שלא יכנס שם חיה ובהמה, והוא לבדו יאכל מפריו ותולדותיו אם יזכה הוא והם. וטעם "אשר יצר" כי בעבור זה יצרו להיות משכנו בגן העדן כפי הנסתר בו… (בראשית ב ח)

ויצמח – רוצה לומר מן האדמה מאדמת הגן, ובא להודיע כי לא הצמיח הא-ל בגן אילן סרק אלא עצי הגן היו עצי מאכל שהם משונים לטוב מכל מאכל שבעולם… ואחר שהאדם לא התעדן בו אלא זמן מועט, אם לא אחר ששב בתשובה, אבל בניו קין והבל לא נכנסו בו, הנה הוא שמור לישראל לימות המשיח שיתעדנו בפירותיו, כי כולם ידעו את ה', ובעבורם נברא, ובעבורם אמרו יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית, כי הוא חלק משובח מחלקיו, ובכל יש לו נגלה ונסתר. (שם ב ט)

בארץ החיים – עולם הבא שנמשל לגן עדן שהוא מקום בעולם הזה כדי להבין השומעים. (תהלים כז יג)

כוזרי:

אמר החבר: יעודנו הוא הדבקנו בענין האלקי בנבואה, והתחבר הענין האלקי בנו בגדולה וכבוד ובמופתים ועל כן איננו אומר בתורה כי אם תעשו את המצוה הזאת אביאכם אחר המות אל גנים והנאות, אבל הוא אומר "ואתם תהיו לי לעם"… (מאמר א קט)

היעודים ההם שערבו לך, כבר קדמו חכמינו לספר ענין גן עדן וגיהנם, ומדדו אותם לאורך ולרוחב, וסיפרו הנעימות והיסורים יותר ממה שסיפרו שאר האומות. ודברתי עמך עד עתה על מה שבא במקרא בדברי הנביאים, כי לא נזכר בהם יעודי העולם הבא הרבה בביאור… וגן עדן עצמו שהרבו בני אדם לזכרו לא לקחו אותו כי אם מן התורה, והיא המדרגה שהוכנה לאדם, ולולא שחטא היה עומד בה לנצח… (שם קטו)

…והכונה היא לארץ ישראל שהיא מקום התורה והוא המקום שהורד בו אדם מגן עדן בליל שבת… (מאמר ב כ)

פירוש המשניות לרמב"ם:

בענין השכר נחלקו, יש אומרים שהטובה היא גן עדן, בו אוכלים ושותים בלי עמל הגוף, ומטות מוצעות משי וכו'… ויש שיסברו שהטובה היא ימות המשיח מהרה יגלה, ואז כל בני אדם מלאכים קיימים לעד, יגבהו ויעצמו ויושיבו כל העולם לעולם, ואז תוציא הארץ בגדים ארוגים ולחם אפוי וכו'. או יחשבו שהטובה היא תחיית המתים ויאכל וישתה ולא ימות עוד. או יחשבו שהשכר מנוחת הגוף והשגת תאוות בעולם הזה ושלטון ישראל וכו', או יחשבו שיבא המשיח ויחיה המתים ויכנסו לגן עדן ויאכלו וישתו. ועל עולם הבא לא דברו כלל…

ודע שאין הגופות משיגות התענוגים הנפשיים, כפי שהסומא לא ישיג הצבעים, ואנו משיגים תענוגי העולם הזה הגופניים הגרועים הנפסקים, אבל התענוגים הרוחניים אינם נפסקים, ובאמת למלאכים תענוג בלתי פוסק במה שיודעין ומשיגין אמיתות הבורא, ואין להם תענוג גופני ואינם משיגים אותו… וכן ישיג מי שיזדכך ויעלה לאותה מעלה אחר מותו. וכשתתבונן תשיג גריעות התענוג הגופני אפילו בעולם הזה, שרוב בני אדם מייגעים עצמם להשיג כבוד, ויתרחקו מגדול תענוגי הגוף פן תשיגם חרפה מבני אדם, ואם בעולם הזה כך, קל וחומר לעולם הרוחני שנפשותינו שם משכילות מידיעת הבורא יתברך. וביאר הנביא שעולם הבא אינו מושג, שאמר "עין לא ראתה אלקים זולתך". והיעודים שבתורה רוצים לומר, אם תעשה המצות אסייע לך ואסיר המעיקים והמונעים. וגן עדן מקום שמן ודשן שיגלה השי"ת לבני אדם לעתיד לבא אינו מהנמנע ולא רחוק גם אם לא היה בתורה, ותחיית המתים יסוד בתורה, ואין דת ודביקות בדת יהודית למי שלא יאמין בה, אבל הוא לצדיקים.

ימות המשיח הוא הזמן שתשוב המלכות לישראל ויחזרו לארץ ישראל, ויהיה מלך גדול מאד… ואז יהיה נקל לבני אדם למצא מחייתם, כמו שאמרו, עתידה ארץ ישראל להוציא גלוסקאות וכלי מילת… (הקדמת פרק חלק)

ספר חסידים:

ביום הדין יעמדו השוים יחדיו, ולא יתעצב האב על שאין הבן אצלו, כי שמחת גן עדן ושנהנין מזיו השכינה משכחת כל עצבון וצער. (שסד)

מה שאמר ר' שמעון בר יוחאי ראיתי בני עליה והנה מועטים וכו' בעולם הבא דבר, כי בעולם הבא יהיו רק העושים מאהבה, אבל מגן עדן לא דבר, ששם יהיו יותר. (תרב)

…נכון לכל איש בין טוב בין רע מקומו בגיהנם ובגן עדן… ובבא הצדיק בגן עדן יושיבוהו במקום הרשע שהפסיד אותו, כי לכך נענש הצדיק על ידי הרשע, שיטול מקומו בגן עדן, ורואה הצדיק כתוב בו מקום הרשע, ואומר למה תושיבוני במקום שאינו שלי, אומרין לו כי הפסדת על ידו. (תרי)

רבינו בחיי:

ויצמח – על דרך הפשט הכתובים מוכיחים שיש גן עדן בארץ ושם עץ החיים ועץ הדעת, עץ החיים נותן באוכליו חיים ארוכים, ועץ הדעת נותן באוכליו רצון ובחירה, אם לענינים שכליים ואם לענינים גופניים… (בראשית ב ח)

…ועל דרך השכל יש בפרשה הזאת רמז גדול על התורה ועל המצות אשר עיקר בריאת האדם בשבילם, ויש בה רמז לגוף ולנפש וליצר הרע, ויש בה רמז לתחיית המתים ליום הדין… גן עדן רמז לתורה, וכשם שהגן נמשך מעדן כך התורה נמשכת מן החכמה העליונה שהיא עדן, ועיקר בריאתו של אדם להיותו מונח בעסק התורה לעבדה ולשמרה… (שם ג כא, וראה שם עוד)

ועולם הנשמות זהו הנקרא גן עדן אצל החכמים, וקראוהו כן דרך משל בדוגמת הגוף המתעדן בגן. וכן כתיב בגן עדן שבארץ, "ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה", כי אותו גן עדן של מעלה הוא עולם הנשמות המכוון נגדו, ונקרא גם כן גן עדן, והוא שכר המצות שהנפש מתעדנת בו בדמיון הגוף המתעדן בגן. ומה שלא הזכירה תורה בפירוש ענין גן עדן המעותד לנפש בשכר המצוה, והזכירה היעודים הגופניים, מפני שהתורה ניתנה להמון ישראל, ואלה לא יבינו היעודים השכליים, ואם תספר בקצרה לא יבינו, ואם בארוכה הלא רבו הספיקות לפי ריבוי המכתב. אמנם המשכיל הנלבב ימצא הכל בתורה.

תמצא בענין חנוך, "ויתהלך חנוך את האלקים", שהיה צדיק מושל ביראת אלקים, ואחר כך כתוב "ואיננו כי לקח אותו אלקים", הלקיחה למעלתו ולטובתו, אם כן מכאן ביאור לענין גן עדן לנפש הצדיק. ועוד תמצא בתורה בפרשת בחקותי, "ופניתי אליכם", שיהיה רצוני דבק בכם, והוא חיי עולם הבא. וכן כתיב שם "והתהלכתי בתוככם" וגו', ויעוד זה אין להבינו מכלל יעודי הגוף אלא הנפש לעולם הבא, וכענין שכתוב בו "מתהלך בגן לרוח היום", ודרשו והתהלכתי – עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים בגן עדן, המשיל השגת התענוג למחול כי אין לו סוף, והעיגול סובב הנקודה, כן המשיל ישראל לעיגול ועצמו לנקודה. ודרשו רז"ל שם, כל אחד מראה עליו באצבעו, שנאמר "הנה אלקינו זה", משל לקירוב ההשגה וההבחנה… (שולחן של ד שער ד)

הרקאנטי:

ספר הזוהר מאן אינון ארזי לבנון, אינון שיתא יומין עילאין, דקאמרן ארזי לבנון אשר נטע. כי בעדן רומז לחכמת אלקים, ואמר כי מקום הנטיעות האלו הוא העדן כי משם קבלתם. וטעם "מקדם" כלומר מן ההויה הראשונה, וסימניך מטע ה' להתפאר, וישם שם את האדם אשר יצר, האדם העליון רומז לתפארת ישראל, הוא באמצע הגן הנזכר. הגן הוא רמז לכנסת ישראל, שנאמר גן נעול אחותי כלה, כי צריך גדר והשקאה ועבודה, כד"א לעבדה ולשמרה, כן גדרי השכינה הם הכרובים, הצמחים הם שרי האומות ומלכיהם, והכל מסתפק מהנהר היוצא מעדן, שנאמר עליו נהר פלגיו ישמחו וגו', והאדם בתוכו כענין שנאמר כי שמי בקרבו. (בראשית ועיין שם עוד)

בראשית רבה להט החרב… ואמרו רז"ל הביאני המלך חדריו אלו חדרי גן עדן, מכאן אמרו כמעשה הרקיע כן מעשה גן עדן, והאמת הוא כי תמצא בדברי רז"ל כי בגן עדן של מטה יש שכר ועונג לנפשות הצדיקים, ואף על פי שאינם גוף והם במדרגת המלאכים. וראיתי בזה דיעות לחז"ל יש אומרים כי הנפשות כשיוצאים מזה העולם אינם יכולין לעלות מיד עד שירגילו עצמן באותן ציורין ובאותו אור, כי הרגיל בחשך אם יסתכל באור גדול לא יוכל לסובלו, עד שירגיל עצמו מעט מעט ואחר כך יסתכל באור הגדול, ועל כן נכנסת בגן עדן של מטה שיש בו ציורים מציורי העולם הזה ומציורי העולם העליון, ומשם תעלה לאור הגדול לצרור החיים…

וראיתי לקצת חכמי הקבלה האחרונים שכתבו, כי מצאו בספר חנוך בן ירד כשלקח אותו אלקים כתוב בו סוד זה… ולפי דברי הספר ההוא דע כי גן עדן של מטה הוא מוכן מיום שנברא לרוחות הצדיקים לגור שם בצורתם, וכן תרגם המתרגם בפסוק גן נעול, כגנתא דעדן דלית רשו לגבר למיעל לגויה אלהין צדיקייא דמשתלחן תמן נפשתהון על ידי מלאכייא וכו', ומשם פורחות למעלה ומזהירין ומשיגין השגה אמיתית כל אחד לפי מעלתו. ובהיותם בגן עדן של מטה לובשין סוד המלבוש המחדש להם בהריחם אויר גן עדן ונתון הלבוש ההוא לכל הרוחות באותה צורה ודמות שהיה בזה העולם ממש. סימן לדבר כי שמואל הנביא ע"ה בהראותו לבעלת אוב אמר עוטה מעיל. ונמשך להם אור השכינה ממעלה דרך חלונות הרקיע שעל גבי גן עדן, והצדיקים משתחוים נגד האור ההוא וניזונין באור ההוא שהוא סוד המן שניזונין ממנו מלאכי השרת… וכשפורחין בגן עדן שלמעלה אז פושטין מעליהן המלבוש ההוא, והיא העליה והירידה… (שם ועיין שם עוד)

דרשות הר"ן:

דבר ברור ומוסכם שאף על פי שהנפש אינה גוף ולא כח בגוף, אף על פי מצד ששכנה בגוף הצטיירה מדעות גשמיות עד שיחוייב מזה שתשכון אחרי הפרדה במקום גשמי. ונתברר שגן עדן בעולם התחתון, לפי שהעתק הקצוות (מהקצה אל הקצה) יקשה כי אם בהדרגה, ובהיות שבראשונה שכנה במקום גשמי לבד, תיעתק למקום ממוצע בין הגשמיות ובין הבלתי גשמי, והוא יתרון גן עדן על שאר המקומות, והוא על היתרון שיש לארץ ישראל על זולתה מהמדינות… (דרוש ז)

עקדה:

…וכן בנטיעת הגן, שהתורה מספרת ענין אמיתי על המצא הגן בטבור הארץ, וכן יעידו החוקרים האמיתיים שנמצא מקום באמצע הארץ שטבעו לגדל פרות על המזג היותר נאות, והניזונים מהם על הבריאות היותר שלמה. וכן בעת יצירת האדם או קודם לה נטע ה' הגן בצורת העולם בכללו, כדי שישכיל האדם על ידי הנמצאים שבו, וידע שאין בכלל אלא מה שבפרט, ולכן נקרא "עדן" שהחיים מתעדנים בו. (בראשית ב ח)

…ויותר נכון שהעדן השכל העליון הכולל, והגן השכל החלקי המושפע ממנו ויך שרשיו למעלה… ובבראשית רבה ט"ו מחלוקת, לר' יהודה גן גדול מעדן, ולר' יוסי עדן גדול מגן. מחלוקתם אם העדן מייוחס לעולם השפל או לשכלי, לר' יהודה החיקוי בשפל, ולר' יוסי החיקוי בעולם השכלי, ונטיעת הגן בתוך העדן הכולל העליון שממנו יושפע תמיד ולא בעולם הזה… (שם שם ט)

ונראה עוד לייחס כללות החכמה לעצי הגן, ועץ החיים הוא השפע האלקי הנבואי שהוא תכלית הכל, ולמעלה מהשכל האנושי, והיא היישרה האלקית התוריית. ועץ הדעת הוא השכל הפילוסופי העיוני, שהוא טוב במה שמוציא את בעליו מהדעות הנפסדות המכחישות מציאות הסבה הראשונה וכדומה, ורע במה שיכחיש אותה. ולכן הזהירו שאם יאכל ממנו ויחשוב שאין מלבדו מות יומת. וד' הנהרות הם הכחות המיוחדים לאדם, השכל הלימודי המעיין בגשמים המספרים כבוד א-ל תמיד, והכח המיוחד לחכמה הטבעית המשתדלת בעבודת האדמה והיא פחותה וסובבת את כל ארץ כוש, והנבואה, והדעת הפילוסופית. (שם שם יז, וראה עוד עץ הדעת ועץ החיים)

אור ה':

בגן עדן וגיהנם:

לא נפל ספק במציאותם, למה שגן עדן מציאותו מבוארת בתורה ובתלמוד. אמנם גיהנם אם שאין מציאותו מבוארת בתורה, בתלמוד מבואר בהרבה מקומות שמציאותו מפורשת ומקובלת להם. אבל מקום הספק הוא, אם הם מקומות מיוחדים ליום הדין לגמול ועונש לנפשות בלבד, או אם הם מקומות משותפים לנפשות אחר ההפרד, ולגופות בני אדם ליום הדין. ואולם גן עדן להיותו בישוב כמו שמפורש בכתוב יהיה משכן אדם וחוה קודם חטאו, הנה יותר קרוב אל הדעת שיהיה משכן לצדיקים בגוף ובנפש הזוכים לתחיה, ואשר יהיו בזמן התחיה. ויסכים לזה מאמר רז"ל עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים בגן עדן, ועתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים וכבודו ביניהם, וכל אחד מראה לו באצבעו. יורו בזה שהדביקות לזיו השכינה יהיה בשיעור שאף אם ישתמשו בחושיהם לא יפרידו הקשר בשום צד, אבל שיהיה מקום מיוחד לנפשות בלבד, הנה בזה יש עיון להיותן רוחניות ויחשב בהן היותן בלתי מוגבלות במקום. ויהיה אם כן גן עדן הצפון לצדיקים אשר נכפל בדברי רז"ל פשט מאמרם שהוא אחר המות מיד, ירמוז בזה לגן עדן שלמעלה, והוא הדביקות בזיו השכינה.

אמנם ממה שנאמר בהקבלה בהגבל זמן עונש הרשעים בגיהנם, יראה שאין ספק בו שהוא אחר המוות מיד, ולפי שבא במקומות רבים שהוא בעולם השפל, הנה יראה שהנפשות עם היותן רוחניות מקום יגבלם… (מאמר ד דרוש ט)

ספר העקרים:

…ותכלית האדם לשמור מצות קונו, ועל זה הונח בעולם הזה הנרמז בגן עדן כדי שיאכל מעץ החיים אשר בתוך הגן, שהוא רומז אל התורה, שנאמר בה "עץ חיים היא למחזיקים בה" (משלי ג'). וכאשר יעבור על מצות קונו יגורש מגן עדן… (מאמר א פרק יא)

בשכר הרוחני שאמרנו שיגיע לאדם אחר המות נחלקו בו חכמי ישראל האחרונים לשתי דעות, הדעת האחד הוא דעת מי שיאמין שאף אם יש לצדיקים הגמורים בעולם הזה שכר טוב כפי מעשיהם כמו שהיה לאבות, מכל מקום עיקר השכר הוא רוחני ולנפש בלבד בעולם הבא, רוצה לומר העולם שהוא בא לאדם אחר המות מיד כשתפרד הנפש מן הגוף, שאין בו לא אכילה ולא שתיה ולא שום תענוג ושמוש מתענוגי הגוף ושמושיו… ובה ישיגו ליהנות מזיו השכינה. ויאמין עם זה שעם היות עיקר השכר הזה לנפש בלבד עוד יש שכר אחר גשמי לעולם הזה לימות המשיח, וזה בתחיית המתים שיחיו אז הצדיקים הגמורים, אם כדי לפרסם נסי השם ואמונתו בעולם, ואם כדי שישיגו קצת תענוג גשמי אז כימים שנצטערו או יותר כפי מה שתגזור חכמת השם, או כדי שיקנו שלמות יותר מאשר קנו בתחלה להשיג בחייהם מפני המעיקים מחוץ ועול הגלות…

והדעת השני הוא דעת מי שיאמין כי עם היות שיש לצדיקים גמורים שכר גשמי בעולם הזה אחר שהצדיקים ההם הם מעטים ורוב הצדיקים אינם מקבלים שכר גשמי בעולם הזה, ראוי שישולם בעולם הבא שכר אל הגוף עם הנפש ביחד, וזה יהיה אחר תחיית המתים, שאז יתקיימו הגוף והנפש יחד בלי אכילה ושתיה… ויאמר שזהו הנקרא בדברי רז"ל עולם הבא… ויאמינו עם זה שלא תמות הנפש האנושית במות הגוף אבל מיד אחר המות יש מדרגה נקראת גן עדן שנפשות הצדיקים גנזוות שם עד שיקומו לתחיית המתים ויזכו לחיי העולם הבא אחר תחיית המתים… וזהו דעת הרמב"ן ז"ל ודעת הרמ"ה ז"ל וכת מהאחרונים שנמשכו אחר דעתם זכר כלם לברכה… (מאמר ד פרק ל, וראה שם עוד)

…ועל כן אני אומר כי מה שנזכר במשנה "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" הוא כנוי לשכר הבא לנפש בכלל אחר המות, הן המדרגה הבאה לו לאדם אחר תחיית המתים, הן המדרגה הבאה לו מיד אחר המות, ויורה על זה מה שאמרו חסידי אומות העולם יש להם חלק לעולם הבא, ואם לא היה העולם הבא אלא מדרגה הבאה אחר תחיית המתים איך יאמרו שחסידי אומות העולם זוכין לה, הרי המדרגה ההיא אינה מושגת אלא לצדיקים גמורים בלבד… אלא שהעולם הבא במקום הזה נאמר על המדרגה הבאה לו לאדם אחר המות לאחר עבור י"ב חדש שתזדכך הנפש מן ההרגלים החומריים, והמדרגה הבאה לו לאדם מיד אחר המות תוך י"ב חדשים היא הנקראת בלשון רז"ל גן עדן, שעליה אמר שכלל האומה זוכין אליה ונכנסין בה מיד בשעת מיתתן. אמרו במסכת תמורה (ז' א') אמר רב יהודה אמר שמואל בשעה שנפטר משה רבינו לגן עדן אמר לו ליהושע שאל ממני כל ספקות שיש לך וכו', שיראה שהשכר או המדרגה שזכה אליה משה מיד אחר פטירתו היתה גן עדן… ולאחר י"ב חדשים יעלה למדרגה ממדרגות עולם הבא, והיא מדרגת שלמות וכבוד… (שם פרק לא, וראה שם עוד)

אברבנאל:

וכן אחשוב שגן עדן היה ארץ ישראל, ואחרי החטא סיבב הקב"ה לקדושת המקום שיבנה שם בית המקדש, ושם חוזק השגחתו והשפעתו, ויסכים לזה קבלתם שאדם וחוה נקברו במערת המכפלה… (בראשית ג כב)

ספורנו:

אשר יצר – אחר שיצרו באותו האופן הנכבד שהזכיר הניחו שם להיותו מקום מוכן לקבלת צלם אלקים ולפעולותיו השכליות באויר ובמזונות. (בראשי ב ח)

ויצמח – מזונותיו שלא בצער. נחמד למראה – משמח ומרחיב הלב להכינו לקבלת השפע השכלי כאמרו והיה כנגן המנגן ותהי עליו רוח ה'… עץ הדעת – משיא לתת לב אל הטוב והרע, ומזה והאדם ידע נתן לב עליה… טוב ורע – לבחור הערב אף על פי שיזיק, ולמאוס הבלתי ערב אף על פי שיועיל. (שם שם ט)

מהר"י יעבץ:

…ולפי זה מי שנשלם באלה המדות יפתחו לו ג' שערי גן עדן, כי בשרו ישכון לבטח בקבר, ונפשו תשמור עליו, כאומרו (משלי ו') "בהתהלכך תנחה אותך", וכמו שנתבאר בזוהר אשר הבאתי בפרק בן זומא, ותלך רוחו לגן עדן ונשמתו לעדן, וגם ראש גן עדן הוא אברהם… (אבות פרק ה כא)

אלשיך:

ויטע – הודיענו הגן שהוא אחד מז' דברים שנבראו קודם לעולם, להודיע זוך חומרו של אדם הראשון יציר כפיו של הקב"ה, עד שהונח במקום עידון זה. ומה שהעמידו בגן עדן לפני שעשה מצוה הוא לעוררנו, כי על ידי עבודת ה' במצותיו מתעלה האדם וגם חומרו קונה קדושה, ולכן המצות כמספר אבריו. ועוד ללמד האדם שלא יעצרנו החומר מלהשיג אושר, ועוד על שני אלו, אדם הראשון בהיותו משולל חטא דבקה נפשו בשרשו ובגן עדן ולא יעצרנה הגשם. ויצמח – ענין עצי הגן והנהרות הוא כענין המלאכים המתלבשים ומתעבים בהופיעם בעולם הזה במלבוש מעין עולם הזה, ויתראו במראה גבר, וכן כל אורות גן עדן הם רוחניים בעצם, ובעולם הזה יתלבשו ויתראו מעין השפל, כאילו בעלי גשם וכו', ובכל זאת לא יבצר מהם רוחניותם העצמית. והנה אין ספק שתרי"ג מצות הם תרי"ג שרשי אורות נישאות, ושורש התורה שממנו יסתעפו הוא העיקר… והנה מיני האילנות שבגן עדן הארצי הנם אורות המצות מכל מין מעין כל מצוה ליהנות בהם הנפשות העושות מצות ה', כל אחת לפי שרשה ולפי רוב עשייתו המצות יצמיח ויפריח אילנות בגן עדן בארץ, ויעדנם על ידי השתלשלות האור. וזה שאמר "ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה", ואמרו חז"ל אלו מצות עשה ולא תעשה, כי על ידי זה משקה מהאור העליון.

ואמר ויצמח ה' אלקים מן האדמה – ממצות שיעשה האדם באדמה. נחמד למראה – על המשפטים הקרובים אל הדעת ונחמדים למראה עיני האדם, וטוב למאכל – על החוקים. ועץ החיים – היא התורה, ויתר המצות סביבותיה. והיא חיים מצד עצמה. ועץ הדעת – שכח קדושה וטוב מעורב עם כח חיצוני טמא, והאוחז בו נותן כח בחיצוניות, שזה ההולך בשרירות לבו לדעת לפי שכלו הוא הטוב והרע, ולא יסמוך על אבינו שבשמים שהורה לנו הטוב… (בראשית ב ח וט)

מהר"ל:

ובפרק ד' דנדרים תניא, ז' דברים נבראו קודם שנברא העולם… ואמרו כי גן עדן נברא קודם העולם, כי גן עדן הוא הפשיטות מן דרום, כי דרום נקרא ימין בכל מקום, והימין נקרא יד אחת, והיא ראשונה ואין בה שניות, ויד השמאלית נקראת יד השנית, וכאשר יש יד שנית יש התנגדות, ובכל שניות יש התנגדות, ולפיכך הגן עדן ששם המנוחה והעונג ואין התנגדות, הוא לצד דרום… ולפי שהשי"ת גזר על הפשוטים בבריאתם קודם למורכבים, לכן אמר שגן עדן נברא תחילה… (גבורות ה' פרק ע)

בפרק בתרא דתענית אמר ר' חלבו אמר ר' אליעזר, עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים בגן עדן… ומפני כי לעתיד בגן עדן השמחה בפועל, זה בעצמו נקרא מחול לצדיקים, שרוצה לומר כי שמחתם בפועל לא כהשמחה שהיא בלב… ודוקא לצדיקים יהיה המחול הזה, מפני שאף בעולם הזה לא היה נמשך נפש הצדיקים אחר הגוף, ולפיכך בגן עדן הוסר החומר העכור הזה אז נמצא המחול הזה לגמרי… (באר הגולה ד)

…ואמר כי העולם אחד מששים בגן, כי אין ספק כי העולם הזה גשמי, ולכן הגן שאינו גשמי מדרגה יותר עליונה, והעדן יותר נבדל מן הגן, ולפיכך אמרו עין לא ראתה אלקים זולתך זה עדן, נמצא שהמדרגה היותר עליונה הוא העדן… (שם באר ו)

…וידוע כי הגן עדן שם ההשקט והשלוה, וכבר ידוע מענין בושת פנים שאינו בעל פעולה, אינו פועל כי אם מתפעל, לפיכך מקומו בגן עדן, שהוא השקט ומנוחה ושאנן. ועוד בשביל מדת הפשיטות שיש לבושת פנים שאינו יוצא מן השיווי ולפיכך ראוי לו גן עדן שהוא מדריגה פשוטה נבדלת… (דרך חיים פרק ה כ)

ואמרו עוד כי גן עדן נברא קודם שנברא העולם, כי גן עדן הוא הפשיטות מן דרום, כי דרום נקרא ימין בכל מקום וצפון נקרא שמאל… ולפיכך גן עדן ששם המנוח והעונג ואין התנגדות כלל הוא כנגד צד דרום שהיא אחת ואין בה שניות, והגיהנם שהוא הפך זה שיש דין והתנגדות ונמצא הוא נגד צד שמאל ששם שניות… (חידושי אגדות נדרים לט ב)

ואמר דהוי יתיב וקאכיל נהמא גבי מעיינא והוי מחוור גילדנא ונפל בהו רוחא. כבר אמרנו לך כי היה אלכסנדרוס שט לדרום כי שם קצה העולם, וראוי שיהיה שם גן עדן, כי ראוי שיהיה תכלית עולם הזה מקושר בעליונים, ולכך הגן עדן הוא בדרום… ואין הכוונה בזה שגן עדן הוא במקום גשמי רק שכל רוח מרוחות העולם יש לו ענין מיוחד, וצד דרום הוא מקושר בגן עדן כמו שאמרנו. ודאמר דהוי יתבי גבי חד מעיינא וכו', דע מה שאמר כאן דהוי מחוור גילדנא נפל בהו רוחא אין דבר זה ענין גשמי שיהיו חוזרים להיות חיים גופי גילדנא, ואל יעלה על דעתך כי אלכסנדרוס בא עד שערי גן עדן בגופו, אבל כל ענין זה מפני כי אלכסנדרוס היה שט בכל העולם עד תכליתו מכח גודל מלכותו, ואין ספק כי דבר זה נתן לו מן עליונים כח זה לשוט בכל העולם כמו שהתבאר למעלה, וכמו שהיה שט בכל העולם בגופו, היה שט בכחו העליון אשר נתן לו עד שערי גן עדן, עד מקום שהיה כחו מגיע… וכן מה שאמר דהוי יתיב גבי מעיינא ואכל נהמא, וכל דבר זה הוא בכח עליון אשר נתן לו, כי המעיין הזה שהוא מן העדן אינו גשמי רק שהוא שפע יוצא מן גן עדן. ואין ספק שקודם שבא אלכסנדרוס בכח אשר יש לו אל גן עדן היה מקדים לבא אל דבר שנמשך מן גן עדן, והוא מעיין הזה אשר הוא מושפע מן גן עדן. וכן מה שאמר דהוי אכיל נהמא גבי מעיינא אין האכילה והשתיה הזאת גשמית, כי כבר בארנו זה פעמים הרבה כי קיום הנמצא נקרא אכילה ושתיה שלו… וזה שאמר דהוי אכיל נהמא גבי מעיינא, כדי שתהיה שתייתו שהיא תועלת קיום מציאות מן המעיין הזה הנמשך מן גן עדן, והבן זה… (שם תמיד לא ב, וראה שם עוד)

של"ה:

ויקח ה' אלקים את האדם, פירש רש"י לקחו בדברים נאים ופתהו ליכנוס, והלא כל מגמתנו הוא לבא לגן עדן, ואשרי הזוכה, ואדם הראשון לא רצה לכנוס עד שפיתהו הקב"ה? אלא יש גן עדן למטה ויש גן עדן למעלה, ולאלו יש שרשים למעלה למעלה, דהיינו הבנין אשר משרשו נשתלשל ונתהווה עולם הזה, ושם גן עדן שלמטה, ולמעלה מהבנין שם הוא שורש מגן עדן של מעלה, על כן אדם הראשון שזכה עתה לבחינת חיה המשתלשל בראש גן עדן של מעלה, על כן היה סובר ליכנס לגן עדן של מעלה… (בית ישראל)

רמח"ל:

והנה הוכנו מקומות לנשמות בצאתן מן הגוף, אחד לנוח בו אם זוכה, עד זמן התחיה, ואחד להצרף בו בעונשין, אם יש בה עונות המונעות אותה מהמנוחה. והנה מקום המנוחה נקרא גן עדן, ויש בו מדרגות שונות, יש גן עדן תחתון ויש גן עדן עליון. בתחתון יושבות הנשמות בדמות הגופים שהיו בם, ונהנות שם במיני הנאות רוחניות, והמקום מוכן למיני ההנאות שהוחקו להמצא שם. ובעליון יושבות הנשמות בבחינת נשמות ממש, ונהנות במיני הנאות רוחניות גדולות ונשגבות מההנאות שבתחתון, ויש שם חילוף זמנים ושינוי עתים להנאות שונות ומתחלפות, ומדרגות שונות לנהנים בהן… (מאמר העיקרים בגן עדן)

דע כי הפרש גדול יש בין אויר העולם הזה לבין אויר הגן עדן, כי זה אויר ואויר הגן עדן הוא אור י'. וסוד הענין, כי אור י' סודם חסד ודין שנולדו בתחילת המציאות, ובהיות היו"ד בתוך האור הנה הוא מפסיק בתוך האור, והוא בחינת הסתום שאין האור יכול להתפשט בתוקפו, והוא בחינת אויר העולם הזה, אך בסוד י' אור או אור י' יכול להתפשט ומאיר הרבה, ואז היו"ד נעשה רק טפל אליו…

וזה כי חכמה רבה נמשכת באדם מכח ההתפשטות הזאת של הגן עדן, כבר נמצא זה לדור דעה במדבר, וגם בירושלים אחר כך, ובכח האויר הזה היתה רבתי בדיעות. וסוד זה הוא הרוח של משיח, שנאמר בו מארבע רוחות בואי הרוח, והוא רוח חכמה ובינה הנזכר בפסוק, והונח בראשונה, אלא שלא עמד בו, ולולא הדבר ארוך הייתי מראה לך איך גן עדן הוא פנימיות העולם, ומשם באה ההשפעה לעולם הזה כנשמה המחיה את הגוף, ובארץ ישראל היתה ההשפעה נפתחת מגן עדן לירושלים, ולעתיד לבא יותר, בסוד, ומלאה הארץ דעת את ה', כי המשיח עדיין לא בא, ולכן תיקון זה עדיין אינו בשלימותו. אך כיוון שחרב הבית אמת הוא שנולד המשיח כידוע, אך גזר הקב"ה שיהיה עומד לעצמו בגן עדן, והתפשטותו תהיה נסתמת, שלא ימשיך לישראל ההתפשטות כראוי לו. וסוד זה כי גזר הקב"ה להעלים אור תורה שהוא פנימיות הסודות, ולא היה רוצה להניח לישראל אלא הפשט, בסוד נר מצוה, שכל העסק יהיה בפיקודין דאורייתא… והיה צריך לישראל מירוק גדול ותוקף חבלים, כי בהיות הסוד בישראל הם ניצולים מן החבלים (יסורין)… ועל כן לפי הגזירה הזאת נצטוה לפרוש מלמוד הסוד ולהשליכהו בגן עדן ולא בעולם הזה, וזה היה נחשב לתיקון, שבכח משיח עצמו יהא מאיר באור הסוד בגן עדן בלבד… אלא המציאו דרך אחר, לעלות אל הגן, והיינו להיות כולם נכללים ברוח זה של משיח, ולהתחזק בו להיות כולם נשכלים בגן עדן, ואז יקבלו שם מה שראוי להם ואחר כך יביאוהו למטה, ונקראים משכילים…

ותדע שמקום גילוי השער ראוי להיות בשדה, ולכן היו הולכים בשדה ושם זוכים להשגה הזאת, והוא סוד "כריח שדה אשר ברכו ה'", כי כשנכנס גן עדן עם יעקב נאמר כך. והוא כי בגן עצמו יש כמה מדרגות, ויש סוד בית והיכל וחצרות, ויש בחינת שדה, ושדה הוא בסוד צמיחת האורות הנזרעים שם, ושם הוא מקום קבלת האור הזה שאמרנו… (אדיר במרום דף יג)

…אך האמת הוא שזה הדבר הראוי למשה בסוד המשיח כידוע שמשה הוא המשיח שיגלה ובארץ ישראל היה ההתפשטות נפתח מגן עדן אל ירושלים ולעתיד לבא יותר בסוד ומלאה הארץ דעה את ה', כי המשיח עדיין לא בא, ולכן תיקון זה עדיין לא נמצא בשלימותו, אך כיון שחרב הבית אמת הוא שנולד המשיח כידוע, והוא סוד כי ילד יולד לנו, אך גזר הקב"ה שיהא עומד לעצמו בגן עדן והתפשטותו יהיה נסתם והוא לא ימשוך ההתפשטות בישראל כראוי לו, אלא יהיה מושלך היאורה בסוד אורי"ה שזכרנו למעלה ונקרא תשליכהו לפי שאינו ממשיך ההתפשטות הזה לאחרים אלא יהא מושלך ועומד… (שם דף יד)

…ותראי כי גן עדן מה שהיה הוא שיהיה ודאי מקום דק ורוחני, ששם חונות הרוחות גם עתה, והתורה העידה על אדם הראשון שהיה שם והיה אוכל ונהנה מהפירות הצומחים שם. ואמנם כיוון שהמקום עכשיו מדור לנשמות, צריך שהפירות שהיו שם לא היו גשמיים וגסים כשל העולם הזה, אלא דקים מאד מאד, והאכילה תתכן רק לגוף דק וכמעט רוחני, כגופם של אליהו וחנוך… ואמנם זה כלל ענין שני העצים, עץ החיים ועץ הדעת, שודאי אין מקרא יוצא מידי פשוטו, והפירות היו פירות, והאכילה אכילה, אך פירות ואכילה דקים, מה שאין מחשבתנו מציירת… וגם בפירות האלו היו סגולות שחקק הבורא יתברך, כי עץ החיים היה בפריו סגולה להכניס בלב הידיעה הנכונה והדביקות והאהבה אליו יתברך, והידיעה בדרכיו הקדושים והיה שולל מהנפש התאוות הגופניות, ועץ הדעת היה מכניס בלב התאוות הגופניות וכל החטאים… (דעת תבונות קכז)

אבל השכר בגן עדן, מקום מעמד הנשמות, הוא יסוד הנקבה, ששם יושבות ומתעדנות בזיו המתגלה, ומקבלות השפעה חזקה לקיומן, וענוגן הוא השגת השורש והתדבקן בו, אבל הגוף באותו המשך הזמן יושב ונצרף בעפר, להסיר גם ממנו הס"א, עד קומו להתעדן עם הנשמה בחידוש העולם בדרך אחר, שתהיה ההשפעה רווחה שלימה ונצחית לעדי עד. (כללי פתחי חכמה ודעת כלל י)

אור החיים:

ויטע – טעם שהפסיק בשימת האדם בתוך הודעת נטעי הגן לומר כי בשבילו ברא ה' הגן ולכבודו, וזה הוא שיעור הכתוב, ויטע וגו' וישם, פירוש לסיבה זו לשום שם האדם, ואחר כך חזר לפרט עניני הגן והנאותיו ותועליותיהם… ונשאר הגן לשאר ברואיו, לזה הודיע ה' חסדו כי הגן לאדם בראו ועודנו עומד… ואין לשום נברא חלק בגן זולת אדם אשר לא פגם דיוקנו וצלמו. (בראשית ב ח)

תניא:

…כך הצדקה היא בחינת גילוי והארת אור אין סוף ב"ה סובב כל עלמין, שיאיר ויתגלה עד עולם הזה באתערותא דלתתא בתורת צדקה וחסד חנם לעתיד בתחיית המתים ביתר שאת לאין קץ מבחינת גילוי ההארה בגן עדן התחתון והעליון, שהרי כל נשמות הצדיקים והתנאים והנביאים שהם עתה בגן עדן העליון ברום המעלות יתלבשו בגופותיהם לעתיד, ויקומו בזמן התחיה ליהנות מזיו השכינה, לפי שההערה והגילוי שבגן עדן היא בחינת ממלא כל עלמין שהיא בחינת השתלשלות ממדרגה למדרגה על ידי צמצומים עצומים, ובגן עדן היא בבחינת גילוי ההשגה לכל אחד לפי שיעורו, כנודע, שעונג הנשמות בגן עדן הוא מהשגת סודות התורה שעסק בהן בעולם הזה בנגלה. אבל גילוי ההארה שבתחיית המתים יהיה מבחינת סובב כל עלמין, שאינה בבחינת צמצום ושיעור… (אגרת הקדש יז)

רש"ר הירש:

וישם שם – נתן לו תפקיד ומעמד. תחילה הוא מתאר את הגן, אחר כך הוא מודיע את התנאי שעל פיו הושם האדם בגן עדן. אולם הכתוב מגלה כבר כאן, שהאדם נברא מחוץ לגן עדן, והוא נצטווה להיות בגן עדן, כבר בעולם הזה. גן עדן זה שעלי אדמות הוא הוא ייעוד האדם והאדמה. כבר בעולם הזה. מראים לנו כאן, מה אנחנו ומה חיינו כיצד הפך העולם הזה לגן עדן, אילו היינו אנחנו מה שנצטוינו להיות. עתידים הדברים להאמר שנית בתקופה מאוחרת יותר, מבחר מופתי של האנושות יושב בארץ ישראל, שגם היא גן עדן לעם התורה האלקית, בשפע הברכה שיושפע עליה יתגלה שנית לעולם – מה רב טוב הישע הצפון בעולם הזה, אם רצון ה' הוא שליט יחיד בכל יחסי האדם. (בראישת ב ח)

שפת אמת:

וכתיב ויגרש את האדם וישכן וגו' את הכרובים וגו', וכי צריך הקב"ה עצות לשמור שלא יכנסו בו? אבל מקרא זה בא ללמד, כי הניח פתח לכנוס בגן עדן מי שראוי רק יש בו שמירה. ולכן ביום שבת קדש דכתיב "שער החצר הפנימית" רמז לגן עדן הפונה קדים, ובגן כתוב מקדם, שנפתח בשבת פתח והארה מגן עדן, דכתיב "וישלחהו לעבוד האדמה אשר לוקח משם", פירוש חלק הגוף שהוא מן האדמה, ובגן עדן היה לעבדה ולשמרה בחלק הנשמה שקודם החטא היה הנשמה עיקר, ואחר כך הוצרך לעבוד את האדמה, אם כן בשבתות וימים טובים שנאסר מלאכת העבודה הרי זה עדות שהוא זמן עבודת הנשמה כמו שהיה בגן עדן… (בראשית תרס"א)

במדרש יודע ה' ימי תמימים… ובמדרש שנקראה מכפלה שמי שקבור בה שכרו כפול ומכופל, ובגמרא פליגי, חד אמר ב' בתים זו לפנים מזו, וחד אמר בית ועליה על גביו. ומסתמא שניהם אמת, דיש גן עדן תחתון ועליון, וכמו כן בגן עדן עצמו יש חיצוניות ופנימיות, והכל תלוי בהכנת האדם בעולם הזה, כפי מה שמברר מעשיו להיות תוכו כברו ומשתוקק תמיד להתדבק בפנימיות ובשרשו העליון, כי לכל דבר יש שורש למעלה… וזה מערת המכפלה התערבות והתדבקות בפנימיות ובשורש העליון… (חיי שרה תרנ"ו)

ימי הסוכות שנקרא זמן שמחתנו, כי השי"ת זיכה אותנו לישב בצלו, והיא מעין בחינת הגן עדן דכתיב וישם שם וגו' האדם, ועיקר הבריאה היה להיות דירת האדם שם, ושם היה השמחה כמו שכתוב כשמחך יצירך בגן עדן, והגם שכתוב ויגרש את האדם, אף על פי כן יש זמנים שמתנוצץ קצת הארה מבחינת הגן עדן, והשי"ת הכניסנו לדירה זו שחל עליה שם שמים… לכן דירה זו מביאה השמחה… (סוכות תרמ"ג)

מכתב מאליהו:

אחוי לי דוכתאי – הוליכני לגן עדן והראני מקומי (רש"י). מקומו של אדם בגן עדן הוא מדרגתו האמיתית שקנה בעולם הזה. והיינו שאמר רבי יהושע בן לוי אל השטן למדני מסתרי מדרגתי שלא אטעה בהערכתי את עצמי ובזה אגיע לתשובה שלימה ועליונה לפני מותי…

נפל לההוא גיסא – שבנקודה העליונה שהגיע אליה כבר בטלה אצלו בחירה, וביטול בחירה הוא הוא בחינת גן עדן כידוע, ולכן שייך בזה לשון "נפל", כי סוף סוף בביטול בחירה נאבדה לו גם אפשרות עליה נוספת… (חלק ד עמוד קצ)