ערך: חסיד חסידות

חסיד חסידות

(ראה גם: דורות ראשונים, חסד, עבודת ה')

זהר:

היכל זה הוא היכל החסידים (שמדתם לומר שלי שלך ושלך שלך, להשפיע ולא לקבל), היכל זה הוא עליון על כל ההיכלות, (שאי אפשר לזכות בהיכל זה אלא אחר שנשלם בכל המדרגות שבהיכלות שלמטה)… הוא היכל הימין, ואין מי שישיג אותו זולת אלו החסידים הקדושים, וכל אלו האוהבים את רבונם באהבה רבה…(בראשית ב כד, ועיין שם עוד)

ולמדנו, כל אלו המדות עולות ומתעטרות ונחות בראש אחד, ושם מתעטר הראש של המלך, אותו שנקרא במדרגה העליונה של חסידות, וחסידים יורשים את כל הכבוד ההוא של מעלה, שכתוב יעלזו חסידים בכבוד, היינו בעולם הזה, ירננו על משכבותם, היינו בעולם הבא, רוממות א-ל בגרונם, שיודעים לקשר קשר האמונה כראוי… (אחרי קח, ועיין שם עוד)

ועוד שמרה נפשי כי חסיד אני, אלא כך העמידו חכמים, ולא עם הארץ חסיד, כי התורה ניתנה מימינו של הקב"ה, שהוא חסד, ומשום זה, מי שעוסק בתורה נקרא חסיד, משום זה אני אומר להקב"ה שמרה נפשי, ואל תדין אותה כמעשי עמי הארצות האלו, שנאמר בהם ולא עם הארץ חסיד. ואם תאמר כמה עמי ארצות הם שעושים חסד, אלא כך העמידו, אי זהו חסיד, זהו המתחסד עם קונו כמו דוד… (פנחס קעב)

תלמוד בבלי:

לדוד שמרה נפשי כי חסיד אני, לוי ורב יצחק, חד אמר כך אמר דוד לפני הקב"ה, רבונו של עולם, לא חסיד אני, שכל מלכי מזרח ומערב ישינים עד שלש שעות, ואני חצות לילה אקום להודות לך, ואידך, כך אמר דוד לפני הקב"ה, רבונו של עולם, לא חסיד אני, שכל מלכי מזרח ומערב יושבים אגודות אגודות בכבודם, ואני ידי מלוכלכות בדם ובשפיר ובשליא כדי לטהר אשה לבעלה, ולא עוד, אלא כל מה שאני עושה אני נמלך במפיבושת רבי, ואומר לו יפה דנתי… (ברכות ד א)

אמר רבי חלבו אמר רב הונא, כל הקובע מקום לתפלתו אלקי אברהם בעזרו, וכשמת אומרים לו אי עניו אי חסיד… (ברכות ו ב)

מעשה בחסיד אחד שנתן דינר לעני בערב ראש השנה בשני בצורת והקניטתו אשתו, והלך ולן בבית הקברות, ושמע שתי רוחות שמספרות זו לזו… (שם יח ב)

חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת ומתפללין כדי שיכוונו לבם לאביהם שבשמים… (שם ל ב)

תנו רבנן חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת, ומתפללין שעה אחת, וחוזרין ושוהין שעה אחת, וכי מאחר ששוהין תשע שעות ביום בתפלה, תורתן היאך משתמרת ומלאכתן היאך נעשית, אלא מתוך שחסידים הם תורתם משתמרת ומלאכתן מתברכת. (שם לב ב)

…אם עם הארץ הוא חסיד אל תדור בשכונתו… (שבת סג א)

חשבון מאי עבידתיה מהפקירא קזכו, אמר רב חסדא מדת חסידות שנו כאן. (שם קכ א)

תני תנא קמיה דרבא בר רב הונא ההורג נחשים ועקרבים בשבת אין רוח חסידים נוחה הימנו, אמר ליה, ואותן חסידים אין רוח חכמים נוחה מהם. (שם קכא ב)

תנו רבנן מעשה בחסיד אחד שנפרצה לו פרץ בתוך שדהו ונמלך עליו לגודרה, ונזכר ששבת היא ונמנע ולא גדרה, ונעשה לו נס ועלתה בו צלף, וממנה היתה פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו. (שם קנ ב)

מיתיבי, היה רבי מאיר אומר אדם הראשון חסיד גדול היה, כיון שראה שנקנסה מיתה על ידו ישב בתענית מאה ושלשים שנה ופירש מן האשה… (עירובין יח ב)

…אלא כגון רב חנינא ורב אושעיא דהוו אושכפי בארעא דישראל, והוו יתבי בשוקא דזונות ועבדי להו מסאני לזונות ועיילי להו, אינהו מסתכלי בהו, ואינהו לא מדלן עינייהו לאיסתכולי בהו, ומומתייהו הכי, בחייהן רבנן קדישי דבארעא דישראל… (פסחים קיג ב)

תניא, הנעלבין ואינן עולבין שומעין חרפתן ואינן משיבין, עושין מאהבה ושמחין ביסורין, עליהן הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו… והאמר רבא כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו, דמפייסו ליה ומפייס. (יומא כג א)

אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן אפילו בשביל צדיק אחד העולם מתקיים, שנאמר וצדיק יסוד עולם, רבי חייא דידיה אמר מהכא, רגלי חסידו ישמור, חסידיו טובא משמע, אמר רב נחמן בר יצחק חסידו כתיב, אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כיון שיצאו רוב שנותיו של אדם ולא חטא, שוב אינו חוטא, שנאמר רגלי חסידיו ישמור, דבי רבי שילא אמרי כיון שבאה לידו דבר עבירה פעם ראשונה ושניה ואינו חוטא שוב אינו חוטא, שנאמר רגלי חסידיו ישמור… (יומא לח ב)

חסידים ואנשי מעשה היו מרקדין בפניהן באבוקות של אור שבידיהן, ואומרים לפניהם דברי שירות ותשבחות… (סוכה נא א)

,,,ואם לחש ולא נענה מאי תקנתיה, ילך אצל חסיד שבדור וירבה עליו בתפלה, שנאמר ויצו עליה במפגיע… (תענית ח א)

ריש לקיש אמר (היושב בתענית) נקרא חסיד, שנאמר גומל נפשו איש חסיד ועוכר שארו וגו'… (שם יא ב)

אמר ליה רבי זריקא לרב ספרא, תא חזי מה בין תקיפי דארעא דישראל לחסידי דבבל, חסידי דבבל רב הונא ורב חסדא, כי הוה מצטריך עלמא למיטרא אמרי ניכניף הדדי וניבעי רחמי, אפשר דמירצי הקב"ה דייתי מיטרא, תקיפי דארעא דישראל, כגון רבי יונה אבוה דרבי מני, כי הוה מצטריך עלמא למיטרא הוה עייל לביתיה ואמר להו הבו לי גואלקי ואייזיל ואייתי לי בזוזא עיבורא, כי הוה נפיק לברא אזיל וקאי בדוכתא עמיקתא, דכתיב ממעמקים קראתיך ה', וקאי בדוכתא צניעא ומכסי בשקא ובעי רחמי ואתי מיטרא… (שם כג ב)

…עיילוהו למערתא דחסידי ולא קיבלוהו, למערתא דדייני וקיבלוהו… (מועד קטן יז א)

שלשה דברים נאמרו בצפרנים, הקוברן צדיק, שורפן חסיד… (שם יח א)

דתניא רבי יהודה אומר חסידים הראשונים היו מתאוין להביא קרבן חטאת, לפי שאין הקב"ה מביא תקלה על ידיהם, מה היו עושין, עומדין ומתנדבין נזירות למקום, כדי שיתחייב קרבן חטאת למקום… (נדרים י א)

הוא היה אומר, חסיד שוטה… ומכות פרושין הרי אלו מבלי עולם… היכי דמי חסיד שוטה, כגון דטבעה איתתא בנהרא, ואמר לאו אורח ארעא לאיסתכולי בה ואצולה… (סוטה כ א וכא ב)

תנו רבנן שבעה פרושין הן, פרוש שכמי זה העושה מעשה שכם, פרוש נקפי זה המנקיף רגליו (אינו מרים רגליו מהארץ), פרוש קיזאי זה המקיז דם לכתלים (עושה עצמו כעוצם עיניו שלא יסתכל בנשים), פרוש מדוכיא… דאמר מה חובתי תו ואעשנה (כאילו כבר עשה הכל)… אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתייראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין, אלא מן הצבועין שדומין לפרושין, שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס. (שם כב ב)

משמת רבי יוסי קטנתא פסקו חסידים, ולמה נקרא שמו קטנתא, שהיה קטנתא של חסידים… (שם מט א)

חסדא שמך וחסדאין מילך… (גיטין ז א)

הספנין רובן חסידים… (קדושין פב א)

תנו רבנן חסידים הראשונים היו מצניעים קוצותיהן וזכוכיותיהם בתוך שדותיהן ומעמיקין להן ג' טפחים כדי שלא יעכב את המחרשה… (בבא קמא ל א)

מעשה באדם אחד שהיה מסקל מרשותו לרשות הרבים, ומצאו חסיד אחד, אמר לו ריקה, מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שלך… (שם נ ב)

תנו רבנן מעשה בחסיד אחד שהיה גונח מלבו, ושאלו לרופאים, ואמרו אין לו תקנה עד שינק חלב רותח משחרית לשחרית… (שם פ א)

אמר רב יהודה האי מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דנזקין, רבא אמר מילי דאבות, ואמרי לה מילי דברכות… ואי סלקא דעתך דמישתבע, חסיד מי משתבע בשיקרא, וכי תימא דמישתבע והדר הוי חסיד, והא כל היכא דאמרינן מעשה בחסיד אחד או רבי יהודה בן בבא או רבי יהודה ברבי עילאעי… (שם קג ב)

והא ההוא חסידא דהוה רגיל אליהו דהוה משתעי בהדיה, עבד בית שער ותו לא משתעי בהדיה… (בבא בתרא ז ב)

מיתיבי, חסיד היה באומות העולם ואיוב שמו, ולא בא לעולם אלא כדי לקבל שכרו… (שם טו ב)

נתנו חכמים את עיניהם בהלל הזקן וכשמת אמרו עליו הי חסיד הי עניו… (סנהדרין יא א)

רבי אליעזר אומר (דור המדבר) הן באין לעולם הבא, שנאמר אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח… רבי יהושע בן קרחה אמר לא נאמר פסוק זה אלא כנגד דורות הבאים, אספו לי חסידי אלו צדיקים שבכל דור ודור, אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן שבקה רבי עקיבא לחסידותיה… (שם קי ב)

אמר רבי פנחס בן יאיר תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות, זריזות מביאה לידי נקיות, נקיות מביאה לידי פרישות, פרישות מביאה לידי טהרה, טהרה מביאה לידי חסידות, חסידות מביאה לידי ענוה, ענוה מביאה לידי יראת חטא, יראת חטא מביאה לידי קדושה, קדושה מביאה לידי רוח הקודש, רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים, וחסידות גדולה מכולן, שנאמר אז דברת בחזון לחסידיך… (עבודה זרה כ ב)

הוא היה אומר, אין בור ירא חטא, ולא עם הארץ חסיד… (אבות ב ה)

ארבע מדות באדם… שלי שלך ושלך שלך חסיד… (שם ה י)

ארבע מדות בדעות… קשה לכעוס ונוח לרצות חסיד… (שם שם יא)

ארבע מדות בהולכי בית המדרש… הולך ועושה חסיד… (שם שם יד)

חסידים הראשונים כיון שארגו בה שלש היו מטילין בה ציצית… שאני חסידים דמחמרי אנפשייהו… (מנחות מא א)

והתניא מעשה בחסיד אחד שהיה גונח מלבו, ושאלו לרופאים ואמרו, אין לו תקנה עד שיינק חלב רותח שחרית… ואף הוא בשעת מיתתו אמר יודע אני בעצמי שאין בי עוון אלא של אותה העז בלבד, שעברתי על דברי חבירי… (תמורה טו ב)

למה נקרא שמה חסידה, שעושה חסידות עם חברותיה. (חולין סג א)

תלמוד ירושלמי:

מעשה בחסיד אחד שהיה חופר בורות שיחין ומערות לעוברין ולשבים, פעם אחת היתה בתו עוברת לינשא ושטפה נהר, והוון כל עלמא עללין לגביה בעיין מנחמתיה ולא קביל עלוי מתנחמה, עאל רבי פנחס בן יאיר לגביה בעי מנחמתיה ולא קביל מתנחמה, אמר לון דין הוא חסידכון, אמרו ליה רבי כך וכך היה עושה, כך וכך אירעין, אמר אפשר שהיה מכבד את בוראו במים והוא מקפחו במים, מיד נפל קול הברה בעיר באת בתו של אותו האיש… (דמאי ד א)

עולא בר קושב תבעתיה מלכותא… סלק גביה רבי יהושע בן לוי ופייסיה ויהביה לון, והוה אליהו זכור לטוב יליף מתגלי עלוי ולא אתגלי, וצם כמה צומין ואתגלי עלוי, אמר ליה ולמסורות אני נגלה, אמר ליה ולא משנה עשיתי, אמר לו וזו משנת החסידים… (תרומות מז א)

מעשה בחסיד אחד שהיה יושב ושונה אל תאמן בעצמך עד יום זקנותך, כגון אני, אתת חדא רוחא ונסיתיה, ושרי תהי ביה (נתחרט), אמרה ליה לא תצוק, רוח אנא (ולא נכשלת), אזול ואשתוי לחברך (ולא תתגאה).

…מכאן היה רבי פנחס בן יאיר אומר זריזות מביאה לידי נקיות, נקיות מביאה לידי טהרה, טהרה מביאה לידי קדושה, קדושה לידי ענוה, ענוה לידי יראת חט, יראת חט לידי רוח הקודש, רוח הקודש לידי חסידות, חסידות לידי תחיית המתים, תחיית המתים לידי אליהו זכור לטוב… רוח הקודש לידי חסידות, דכתיב אז דברת בחזון לחסידיך… תני בשם רבי מאיר, כל מי שהוא קבוע בארץ ישראל ואוכל חוליו בטהרה, ומדבר בלשון הקודש, וקורא את שמע בבוקר ובערב מובטח לו שהוא מחיי עולם הבא. (שבת ח א)

מעשה בחסיד אחד שיצא לטיול בכרמו, וראה שם פירצה אחת וחשב לגדרה במוצאי שבת, אמר הואיל וחשבתי לגדרה איני גודרה עולמית, מה פעל לו הקב"ה, זימן לו סוכה אחת של נצפה ועלה לתוכה וגדרתא, ממנה היה ניזון וממנה היה מתפרנס כל ימיו. (שם עח א)

איזה חסיד שוטה, ראה תינוק מבעבע בנהר, אמר לכשאחלוץ תפילי אצילנו, עם כשהוא חולץ את תפיליו הוציא זה את נפשו, ראה תאנה בכורה, ואמר במי שאפגע בו תחילה אתננה לו, (ואולי אינו ראוי, ורוצה רק להראות חסידות), ראה נערה מאורסה והיה רץ אחריה (ואינו רוצה להצילה בנפש הרודף)… (סוטה טז א)

שבעה פרושין הן, פרוש שכמי… טעין מצותיה על כתפיה, (כדי להתייהר טוען המצוה על כתפיו), פרוש ניקפי אקיף לי ואנא עבד מצוה, פרוש קיזי עבד חדא חובה וחדא מצוה ומקזז הדא עם הדא, (מחשב המצוה נגד העבירה), פרוש מנכייה, מאן דית לי אנא מנכי עביד מצוה (מכל מה שיש לי), פרוש אדע חובתי ואעשנה, איידי חובתא עבדית דנעביד מצוה כוותיה, פרוש יראה כאיוב, פרוש אהבה כאברהם, אין לך חביב מכולן אלא פרוש אהבה כאברהם, אברהם עשה יצר רע טוב… (שם כה א)

מעשה בחסיד אחד שהיה מגלגל בגלוים ולקה בדלקת, וראו אותו יושב ודורש ביום הכיפורים וצלוחית של מים בידו… (עבודה זרה יב א)

אבות דרבי נתן:

ודלא משמש חכימיא קטלא חייב, כיצד, מעשה באדם אחד מבית רמה שהיה נוהג בעצמו מדת חסידות, שלח אליו תלמיד אחד רבן יוחנן בן זכאי לבדקו, הלך ומצאו שנטל שמן ונתנו על גבי כירים, ונטלו מעל הכירים ונתנו לתוך של גריסים, אמר לו מה אתה עושה, אמר לו כהן גדול אני ותרומה בטהרה אני אוכל, אמר לו כירים זה טמא או טהור, אמר לו וכי יש לנו בתורה על כירים שטמא… אמר לו אם כן היית נוהג לא אכלת תרומה טהורה מימיך… (פרק יב יג)

מדרש רבה:

אמר רבי יהודה בר אלעי חסידים הראשונים היו מתייסרין בחולי מעיים בעשרה ועשרים יום, לאמר שהחולי ממרק. (בראשית פרשה סב ב)

עשרה נקראו יקרים… ומיתתן של חסידים… מנין, יקר בעיני ה' המותה לחסידיו. (ויקרא ב א)

זה שאמר הכתוב עם חסיד תתחסד, רבי יהודה ורב נחמן, רבי יהודה פתר קרא באברהם אבינו, כיון שבא בחסידות הקב"ה בא עמו בחסידות… אימתי בא בחסידות, בשעה שאמר אל נא תעבר מעל עבדך, מה כתיב תמן, ואברהם עודנו עומד לפני ה'… רבי נחמיה פתר קרא במשה, בשעה שבא בחסידות הקב"ה בא עמו בחסידות… בשעה שאמר הראיני נא את כבודך, מה כתיב תמן, אני אעביר כל טובי וגו'… (שם יא ה)

דבר אחר אשה כי תזריע, הדא הוא דכתיב הן בעוון חוללתי, רבי אחא אמר אפילו אם יהיה חסיד שבחסידים אי אפשר שלא יהיה לו צד אחד מעוון… (שם יד ה)

מדרש תנחומא:

מהו לשון הנני, לשון ענוה לשון חסידות, שכך ענותנותן של חסידים בכל מקום. (וירא כב)

…והקב"ה מכבד לצדיקים ולחסידים, אבל בכל עת שנופל שגגה מהם הוא מיסרן… כמו ההוא תלמידא דהוה חסיד, והוה ליה אבא ושתי חמרא טובא, ובכל ע