ערך: חנכה

חנכה (חנוכה)

(ראה גם: הסטוריה-בית שני, יון, חשמונאים)

תלמוד בבלי:

אמר רב הונא פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת אין מדליקין בהן בחנוכה… אמר רב זירא אמר רב… מדליקין בהן בחנוכה בין בחול בין בשבת, קסבר כבתה אין זקוק לה, ואסור להשתמש לאורה… ורמינהו, מצותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק… דאי לא אדליק מדליק, ואי נמי לשיעורה.

תנו רבנן מצות חנוכה נר איש וביתו, והמהדרין נר לכל אחד ואחד, והמהדרין מן המהדרין בית שמאי אומרים יום ראשון מדליק שמונה מכאן ואילך פוחת והולך, ובית הלל אומרים יום ראשון מדליק אחת, מכאן ואילך מוסיף והולך… אמר עולא פליגי בה תרי אמוראי במערבא, ר' יוסי בר אבין ור' יוסי בר זבידא, חד אמר טעמא דבית שמאי כנגד ימים הנכנסין וטעמא דבית הלל כנגד ימים היוצאין. וחד אמר טעמא דבית שמאי כנגד פרי החג, וטעמא דבית הלל דמעלין בקדש ואין מורידין…

תנו רבנן נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ, אם היה דר בעליה מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים, ובשעת הסכנה מניחה על שולחנו ודיו. אמר רב צריך נר אחרת להשתמש לאורה…

מאי חנוכה, דתנו רבנן בכ"ה בכסליו יומי דחנוכה תמניא אינון דלא למספד בהון, ודלא להתענות בהון. כשנכנסו יונים להיכל טימאו כל השמנים שבהיכל, כשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, נעשה בו נס והדליקו ממנו שמנה ימים, לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה…

אמר רב כהנא דרש רב נתן בר מניומי משמיה דרב תנחום נר חנוכה שהניחה למעלה מכ' אמה פסולה… אמר רבה נר חנוכה מצוה להניחה בטפח הסמוכה לפתח, והיכא מנח ליה… והילכתא משמאל, כדי שתהא נר חנוכה משמאל ומזוזה מימין. אמר רבי יהודה אמר רב אסי אסור להרצות מעות כנגד נר חנוכה… אמר רב הונא בריה דרב יהושע חזינא, אי הדלקה עושה מצוה מדליקין מנר לנר… ועוד מדקא מברכינן אשר קדשנו במצותיו וציונו להדליק נר של חנוכה, שמע מינה הדלקה עושה מצוה… דאמר רבי יהושע בן לוי נשים חייבות בנר חנוכה, שאף הן היו באותו הנס… בעי רבא נר חנוכה וקידוש היום מהו… הדר פשטה נר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא… (שבת כא א, וראה שם עוד)

על ששה חדשים השלוחין יוצאין… על כסליו מפני חנוכה… והלכתא בטלו (ימי מגילת תענית), והלכתא לא בטלו… לא קשיא, כאן בחנוכה ופורים כאן בשאר יומי. (ראש השנה יח א ויט ב)

בחנוכה (קורין) בנשיאים ומפטירין בנרות דזכריה, ואי מיקלעי שתי שבתות בתרייתא בנרות שלמה. (מגילה לא א)

…הניח חנוני נרו מבחוץ החנוני חייב, רבי יהודה אומר בנר חנוכה פטור… (בבא קמא סב ב)

תלמוד ירושלמי:

אמרין דבי רבי ינאי מדליקין בשמן שריפה בחנוכה… (תרומות נט א)

רב אמר ברוך… על מצות הדלקת נר חנוכה. (סוכה יד א)

אמר רב בא ואפילו תימר בטלה מגילת תענית, חנוכה ופורים לא בטלו… (תענית יב ב)

מדרש רבה:

רבנין אמרין הנותן בים דרך מעצרת ועד החג, ובמים עזים נתיבה מן החג ועד החנוכה… (בראשית פרשה ו ח)

מדרשים:

…וכשמוע חמשה בני מתתיה קמו ויבאו למצפה גלעד אשר היה שם פליטה לבית ישראל בימי שמואל הנביא, צום גזרו וישבו על העפר לבקש רחמים מלפני אלקי השמים, אז נפל בלבם עצה טובה, יהודה הבכור שמעון השני השלישי יוחנן הרביעי יונתן חמישי אלעזר. ויברך אותם אביהם וכן אמר, יהודה בני אודה ממך כיהודה בן יעקב אשר היה נמשל כאריה, שמעון בני אודה ממך כשמעון בן יעקב אשר הרג יושבי שכם, ויוחנן בני אודה ממך כאבנר בן נר שר צבא ישראל, יונתן בני אודה ממך כיונתן בן שאול אשר הרג עם פלשתים, אלעזר בני אודה ממך כפנחס בן אלעזר אשר קנא לאלקיו והציל את בני ישראל. על זה יצאו חמשה בני מתתיה ביום הזה וילחמו בעמים ויהרגו בהם הרג רב ויהרג מהם יהודה… ויען מתתיה אביהם ויאמר אני אצא עמכם ואלחם בעמים פן יאבדו בית ישראל, ואתם נבהלתם על אחיכם. ויצא מתתיה ביום ההוא עם בניו וילחמו בעמים, ואלקי השמים נתן כל גבורי העמים בידם ויהרגו בהם הרג רב כל אחזי חרב וכל משכי קשת שרי החיל והסגנים לא נותר בהם שריד, וינוסו שאר העמים למדינות הים. ואלעזר היה מתעסק להמית את הפילים ויטבע בפרש הפילים… (מגלת אנטיוכוס, וראה שם עוד)

ילקוט ראובני:

והנה עלה זית טרף בפיה, לולי שהעיר הקב"ה רוח הכהנים שיהו מדליקים נרות בשמן זית אז אבדה פליטת יהודה מן העולם. למה נאמר ויקחו אליך שמן זית לפרשת מועדים, מלמד שהיו ישראל עתידים להתחדש יום טוב להם על עסקי השמן, ואיזה זה חנוכה. (במדבר בהעלותך דף יא)

ראה משה בימי חשמונאי שאז יתקנו קליפות נוג"ה, התפלל משה ואתחנן נו"ן ארוכה, לתקן נוג"ה, וזהו אעברא נ"א, ראשי תיבות נגה ארמית, נקור אנטיוכוס, השיב לו הקב"ה רב לך, שכבר נתן הקב"ה מסוה למשה, שהוא ס"ו של מסוה מורה אל גלגל החוזר בעולם, גלגל גימטריא ס"ו, והוא סוד יו"ן, כבר תקנת מה שראוי לתקן בימי יו"ן. (דברים ואתחנן)

תרגום יונתן:

ומשנאיו מן יקומון – דיוחנן כהן גדול. (דברים לג יא)

ונכשלים – ובית חשמונאי שהיו חלשים יעשו להם נסים וגבורות. (שמואל א ב ד)

כפלח הרימון – מלכות בית חשמונאי כולם מלאים מצוות כרימון, חוץ ממתתיהו ובניו הצדיקים מכולם, ומקיימים מצוות בצחות. ששים המה מלכות – וקמו יונים ואספו ס' מלכים מבני עשו משורינים ורוכבי סוסים, ופ' דוכסין מבני ישמעאל רוכבי פילים, חוץ משאר אומות בלא מספר, ומינו את אלכסנדר למלך, ובאו להלחם על ירושלים. אחת היא – ובעת ההיא עבדה כנסת ישראל בלב אחד לאדונה… לכן מסרם ה' ביד מתתיהו ובניו, וכל המלכים שיבחום… (שיר השירים ו ז)

רש"י:

מחץ מתנים קמיו – …דבר אחר, ראה שעתידין בית חשמונאי ובניו להלחם עם היונים, ונתפלל עליהם לפי היו מועטים, י"ב בני חשמונאי ובניו להלחם עם רבבות… (דברים לג יא)

אבן עזרא:

גילי – …לדעתי על יהודה בן חשמונאי שגבר על היונים, ובתחלה היה עני. (זכריה ט ט)

עושה חזיזים – רוצה לומר בהתגבר החשמונאים יהיה שבע גדול, התרפים – האומרים אין מושיע לישראל, בעבורם ברחו ישראל מירושלים לפני מלחמות החשמונאים, ואמרו שאין מושיע. (שם שם יא)

הילל ברוש – קונן על נפילת גדולת החשמונאים, שנפלו מלכיהם ושריהם. (שם יב ב)

באחרית הזעם – יספר זעם ה' על ישראל בימי יון ואנטיוכוס, עד שיטהרו החשמונאים הבית. (דניאל ח יט)

רמב"ן:

ולדעתי שאר המלכים שמלכו היו עוברים על דעת יעקב ונענשו… וזה היה עונש החשמונאים חסידי עליון, שהחזירו תורה ומצוות, ובכל זאת נהרגו ארבעת האחים וכל זרעם על ידי עבדיהם, ואולי גם חטאו שהיו כהנים והיה להם רק לעבד עבודת ה'… (בראשית מט י)

בהעלותך – …אלא ענין ההגדה לרמוז מהפרשה על חנכה של נרות של בית שני של חשמונאי ובניו… (במדבר ח ב)

בעל הטורים:

ויהי ביום כלות – סמך חנוכת המזבח לברכת הכהנים, רמז לחשמונאים שיעשו חנוכה… (במדבר ז א)

אברבנאל:

יגיע כוש – קשה לפרש על כורש כבאבן עזרא, אלא על ימי החשמונאים שבאו האומות להלחם בהם, ובסוף הודו וגם שלחו דורונות לבית המקדש. (ישעיה מה יד)

בגדים צואים – על בני החשמונאים ששפכו דמים וכו', ועומדים לפני המלאך – ומשמשים בבית המקדש, הסירו – יסירו מה