ערך: הנאה

הנאה

(ראה גם: אדם-חייו, אושר, שמחה, תענוג)

תלמוד בבלי:

ואמר רבי חלבו אמר רב הונא כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו עובר בחמשה קולות, שנאמר קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה' צב-אות… (ברכות ו ב)

ואמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים, דאילו גבי ירא שמים כתיב אשרי איש ירא ה', ואילו גבי נהנה מיגיעו כתיב יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך, אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא, ולגבי ירא שמים וטוב לך לא כתיב. (שם ח א)

אמר אביי ואיתימא רבי יצחק הרוצה להנות יהנה כאלישע, ושאינו רוצה להנות אל יהנה כשמואל הרמתי, שנאמר ותשובתו הרמתה כי שם ביתו, ואמר רבי יוחנן שכל מקום שהלך שם ביתו עמו… (שם י ב)

מרגלא בפומיה דרב, העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה ולא פריה ורביה ולא משא ומתן ולא קנאה ולא שנאה ולא תחרות, אלא צדיקים יושבין ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה. (שם יז א)

כיצד מברכין על הפירות… מנא הני מילי, דתנו רבנן קדש הלולים לה', מלמד שטעונים ברכה לפניהם ולאחריהם, מכאן אמר רבי עקיבא אסור לאדם שיטעום כלום קודם שיברך… אשכחן לאחריו, לפניו מניין, הא לא קשיא דאתי בקל וחומר, כשהוא שבע מברך, כשהוא רעב לא כל שכן… הצד השוה שבהן דבר שנהנה וטעון ברכה, אף כל דבר שנהנה טעון ברכה…

תנו רבנן אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה מעל… אמר רבי חנינא בר פפא כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה כאילו גוזל להקב"ה וכנסת ישראל, שנאמר גוזל אביו ואמו ואומר אין פשע חבר הוא לאיש משחית… (ברכות לה א, וראה שם עוד)

אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב מנין שמברכין על הריח, שנאמר כל הנשמה תהלל י-ה, איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו הוי אומר זה הריח… (שם מג ב)

שלשה נכנסין לגוף ואין הגוף נהנה מהן, גודגדניות וכפניות ופגי תמרה. שלשה אין נכנסין לגוף והגוף נהנה מהן, אלו הן רחיצה וסיכה ותשמיש… שלשה משיבין דעתו של אדם, אלו הן קול ומראה וריח. שלשה מרחיבין דעתו של אדם, ואלו הן דירה נאה ואשה נאה וכלים נאים. (שם נז ב)

אמר ר' יוסי בר' חנינא כל המבזה את הבגדים סוף אינו נהנה מהם, שנאמר והמלך דוד זקן בא בימים ויכסוהו בבגדים ולא יחם לו. (שם סב ב)

פתח ר' נחמיה בכבוד אכסניא ודרש… המארח תלמיד חכם בתוך ביתו ומאכילו ומשקהו ומהנהו מנכסיו על אחת כמה וכמה… (שם סג ב)

ואמר ר' אבין הלוי כל הנהנה מסעודה שתלמיד חכם שרוי בתוכה כאילו נהנה מזיו שכינה, שנאמר ויבא משה ואהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חותן משה לפני האלקים. (שם סד א)

…וילכו לאהליהם שמחים וטובי לב… וילכו לאהליהם שמצאו נשותיהן בטהרה, שמחים, שנהנו מזיו השכינה, וטובי לב, שנתעברו נשותיהן של כל אחד ואחד וילדה זכר… (שבת ל א)

…אמר לך רב יוסף דכולי עלמא אין מערבין אלא לדבר מצוה, ודכולי עלמא מצות לאו ליהנות ניתנו… (עירובין לא א)

…אין לי אלא באכילה, בהנאה מנין (שאסור שור הנסקל), תלמוד לומר ובעל השור נקי, מאי משמע, שמעון בן זומא אומר כאדם שאומר לחבירו יצא פלוני נקי מנכסיו ואין לו בהם הנאה של כלום. (פסחים כב ב)

איתמר הנאה הבאה לו לאדם בעל כרחו, אביי אמר מותרת ורבא אמר אסורה. אפשר וקא מיכווין (אפשר להבדל ומתכוון להתקרב), לא אפשר וקא מיכוין כולי עלמא לא פליגי דאסור, לא אפשר ולא מיכוין כולי עלמא לא פליגי דשרי, כי פליגי דאפשר ולא מיכוין, ואליבא דרבי יהודה דאמר דבר שאינו מתכוין אסור כולי עלמא לא פליגי דאסור, כי פליגי אליבא דרבי שמעון… (שם כה ב, וראה שם עוד)

תניא רבי שמעון אומר כל סעודה שאינה של מצוה אין תלמיד חכם רשאי ליהנות ממנה… אמר רבי יצחק כל הנהנה מסעודת הרשות לסוף גולה, שנאמר ואוכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק, וכתיב לכן עתה יגלו בראש גולים. (שם מט א)

תא שמע בגדי כהונה היוצא בהן למדינה אסור, ובמקדש בין בשעת עבודה בין שלא בשעת עבודה מותר, מפני שבגדי כהונה ניתנו ליהנות בהן. (יומא סט א)

אמר ריש לקיש מאי דכתיב אם ישוך הנחש בלא לחש ואין יתרון לבעל הלשון, לעתיד לבא מתקבצות ובאות כל החיות אצל הנחש ואומרים לו ארי דורס ואוכל, זאב טורף ואוכל, אתה מה הנאה יש לך, אמר להם ואין יתרון לבעל הלשון… (תענית ח א)

…ומאי טעמא קדים סלוק ענני מהך זויתא דהוו