ערך: בית המקדש

בית המקדש

(ראה גם: אהל מועד, משכן, כלי מקדש, קרבן)

תנ"ך:

תבאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת ה', מקדש אד-ני כוננו ידיך. (שמות טו יז)

ועשו לי מקדש, ושכנתי בתוכם. (שם כה ח)

את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו, אני ה'. (ויקרא יט לא)

כי אם אל המקום אשר יבחר ה' אלקיכם מכל שבטיכם לשום את שמו שם, לשכנו תדרשו ובאת שמה. (דברים יב ה)

לבנימין אמר ידיד ה' ישכן לבטח עליו, חפף עליו כל היום ובין כתפיו שכן. (שם לג יב)

לך ואמרת אל עבדי דוד כה אמר ה', האתה תבנה לי בית לשבתי. כי לא ישבתי בבית למיום העלתי את בני ישראל ממצרים ועד היום הזה ואהיה מתהלך באהל ובמשכן. בכל אשר התהלכתי בכל בני ישראל הדבר דברתי את אחד שבטי ישראל אשר צויתי לרעות את עמי את ישראל לאמר, למה לא בניתם לי בית ארזים… הוא יבנה בית לשמי וכננתי את כסא ממלכתו עד עולם… (ש"ב ז ה)

הבית הזה אשר אתה בונה אם תלך בחקתי ואת משפטי תעשה ושמרת את כל מצותי ללכת בהם, והקמתי את דברי אתך אשר דברתי אל דוד אביך. ושכנתי בתוך בני ישראל ולא אעזב את עמי ישראל. (מ"א ו יב, וראה שם עוד)

כי האמנם ישב אלקים על הארץ, הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה אשר בניתי… להיות עיניך פתחות אל הבית הזה לילה ויום אל המקום אשר אמרת יהיה שמי שם, לשמע אל התפלה אשר יתפלל עבדך אל המקום הזה. ושמעת אל תחנת עבדך ועמך ישראל אשר יתפללו אל המקום הזה, ואתה תשמע אל מקום שבתך אל השמים ושמעת וסלחת… (שם ח כז)

ותרא והנה המלך עמד על העמוד כמשפט והשרים והחצצרות אל המלך וכל עם הארץ שמח ותקע בחצצרות, ותקרע עתליה את בגדיה ותקרא קשר קשר. (מ"ב יא יד)

ויאמר יהואש אל העם כל כסף הקדשים אשר יובא בית ה' כסף עובר איש כסף נפשות ערכו, כל כסף אשר יעלה על לב איש להביא בית ה'. יקחו להם הכהנים איש מאת מכרו, והם יחזקו את בדק הבית לכל אשר ימצא שם בדק… ויאתו הכהנים, לבלתי קחת כסף מאת העם ולבלתי חזק את בדק הבית, ויקח יהוידע הכהן ארון אחד ויקב חר בדלתו, ויתן אתו אצל המזבח בימין בבוא איש בית ה' ונתנו שמה הכהנים שמרי הסף את כל הכסף המובא בית ה'… ולא יחשבו את האנשים אשר יתנו את הכסף על ידם לתת לעשי המלאכה, כי באמונה הם עושים. (שם יב ה והלאה)

וישם את פסל האשרה אשר עשה בבית אשר אמר ה' אל דוד ואל שלמה בנו בבית הזה ובירושלים אשר בחרתי מכל שבטי ישראל אשים את שמי לעולם… (שם כא ז)

והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונשא מגבעות, ונהרו אליו כל הגוים. והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלקי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה בארחתיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים… (ישעיה ב ב)

והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי, כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים. (שם נו ז)

אל תבטחו לכם אל דברי השקר לאמר, היכל ה' היכל ה' היכל ה' המה. כי אם היטיב תיטיבו את דרכיכם ואת מעלליכם, אם עשו תעשו משפט בין איש ובין רעהו… ושכנתי אתכם במקום הזה בארץ אשר נתתי לאבותיכם, למן עולם ועד עולם… הגנב רצח ונאף והשבע לשקר וקטר לבעל, והלך אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם. ובאתם ועמדתם לפני בבית הזה אשר נקרא שמי עליו ואמרתם נצלנו למען עשות את כל התועבות האלה. המערת פריצים היה הבית הזה אשר נקרא שמי עליו בעיניכם, גם אנכי הנה ראיתי נאם ה'. כי לכו נא אל מקומי אשר בשילו אשר שכנתי שמי שם בראשונה, וראו את אשר עשיתי לו מפני רעת עמי ישראל… ועשיתי לבית אשר נקרא שמי עליו אשר אתם בטחים בו ולמקום אשר נתתי לכם ולאבותיכם, כאשר עשיתי לשילו… (ירמיה ז ד והלאה)

אתה בן אדם הגד את בית ישראל את הבית ויכלמו מעונותיהם, ומדדו את תכנית… זאת תורת הבית על ראש ההר כל גבלו סביב סביב קדש קדשים הנה זאת תורת הבית… (יחזקאל מג י, וראה שם עוד והפרקים הבאים)

עלו ההר והבאתם עץ ובנו הבית, וארצה בו ואכבדה אמר ה'. פנה אל הרבה והנה למעט והבאתם הבית ונפחתי בו, יען מה נאם ה' צב-אות יען ביתי אשר הוא חרב ואתם רצים איש לביתו… ויער ה' את רוח זרבבל בן שלתיאל פחת יהודה ואת רוח יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול ואת רוח כל שארית העם, ויבאו ויעשו מלאכה בבית ה' צב-אות אלקיהם. ביום עשרים וארבעה לחדש בששי, בשנת שתים לדריוש המלך. (חגי א ח והלאה)

גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון אמר ה' צב-אות, ובמקום הזה אתן שלום נאם ה' צב-אות. (שם ב ט)

ויבחר את שבט יהודה, את הר ציון אשר אהב. ויבן כמו רמים מקדשו, כארץ יסדה לעולם… (תהלים עח סח)

כי בחר ה' בציון, אוה למושב לו. זאת מנוחתי עד עד, פה אשב כי אויתיה… (שם קלב יג)

שמר רגלך כאשר תלך אל בית האלקים וקרוב לשמע מתת הכסילים זבח, כי אינם יודעים לעשות רע. (קהלת ד יז)

ורבים מהכהנים והלוים וראשי האבות הזקנים אשר ראו את הבית הראשון ביסדו זה הבית בעיניהם בכים בקול גדול, ורבים בתרועה בשמחה להרים קול.. (עזרא ג יב)

זהר:

ועוד, הוא ירד והכה את הארי, בזמנים הראשונים, כשהנהר הזה היה מושך מימיו למטה, היו ישראל נמצאים בשלימות כי היו זובחים זבחים וקרבנות לכפר על נפשותיהם, ואז היתה יורדת מלמעלה דמות של אריה אחד, והיו רואים אותו על המזבח רובץ על טרפו, אוכל הקרבנות כאיש גבור, וכל הכלבים היו נחבאים מלפניו ולא יצאו לחוץ… (הקדמה צו, ועיין שם עוד)

ועליה (על המלכות דבמלכות שאינה בבנין ירושלים כנ"ל) נאמר ואני אהיה לה חומת אש סביב, כלומר שנעשית חומת אש סביב ירושלים לשמירה מפני הערב רב, ובגמר התקון יוריד אותה הקב"ה בנויה, בסוד הכתוב ירושלים הבנויה, ועל כן בהר הזה (דהיינו במלכות דמלכות הנ"ל שיבנה בו בית המקדש על ידי הקב"ה יהיה קיים לדורי דורות לנצח), ועליה נאמר גדול יהיה וגו', כי בית הראשון נבנה על ידי בן אדם, דהיינו שלמה, ובית זה האחרון נבנה על ידי הקב"ה, ועל כן אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו… (בראשית רפ, ועיין שם עוד)

קרית מלך רב, מקום הוא המתוקן לפני מלך רב, זהו מלך העליון על כל קדש הקדשים, כי משם באים כל האורה וכל הברכות וכל חדות כל, שמשם מאירים כל פנים, ובית המקדש מתברך משם, וכשהיא מתברכת יוצאות משם הברכות לכל העולם, כי כל העולם מתברך משם. (ויגש לג)

צוארך, היינו בית המקדש של מטה, (הדומה למגדל דוד שהוא הנוקבא, ונקרא כך), משום שהוא נמצא בתקון היופי, כמו הצואר, שהוא היופי של הגוף, מה צואר הוא היופי של כל הגוף, כן בית המקדש הוא היופי של כל העולם.

בנוי לתלפיות, פירושו תל שכל בני העולם מסתכלים בו, (לשבח ולהתפלל), וכך בארוהו, תלפיות הוא אותיות תל פיות, תל שכל פיו העולם משבחים ומתפללים אליו.

אלף המגן תלוי עליו, אלו הם אלף תקונים המתוקנים בו כראוי, (דהיינו הארת החכמה המרומזת במספר אלף), כל שלטי הגבורים, שכולם באים מצד הדין הקשה… מה צואר כל תקוני האשה תלוים בו, כך בית המקדש כל תקוני העולם תלויים ושורים בו. ובארוה, שכתוב על צוארינו נרדפנו, על בית המקדש, שהוא צואר, והיופי של כל העולם, נרדפנו, (יגענו ולא הונח לנו, פירושו), יגענו לבנות אותו שתי פעמים, ולא הונח לנו, כי לא הניחו אותנו, ונחרבו ולא נבנו אחר כך.

מה צואר כיון שנשחת, נשחת עמו כל הגוף, כך בית המקדש, כיון שהוא נשחת ונחשך, נחשך גם כן כל העולם, והשמש אינו מאיר, ולא שמים וארץ והכוכבים. משום כך בכה יוסף על זה… (ויגש צ, ועיין שם עוד)

ומשיב, שהוא סוד עמוק סתום מכל סתומים, שהעולם, (שהוא הנוקבא), לא נברא עד שלקח אבן אחת, והיא האבן הנקראת אבן שתיה, ולקח אותה הקב"ה וזרק אותה לתוך התהום, ונתקעה מלמעלה למטה, וממנה נשתל העולם, והיא נקודה האמצעית של (ישוב) העולם, ובנקודה זו עומד קדש הקדשים… (ויחי תמה, ועיין שם עוד)

…בית ה' שהוא בית המקדש, דהיינו עזרות ולשכות בית האולם והדביר, זהו בית המקדש, (דהיינו המלכות), ודאי שנקרא בית ה'. בית המלך זהו קדש הקדשים שהוא פנימי מכל, (דהיינו הבינה), שנקראת מלך סתם, מלך זה, אף על פי שהוא מלך עליון הוא נוקבא כלפי נקודה העליונה הסתומה מכל (שהיא חכמה)… (שמות לח, ועיין שם עוד)

אל הר ה', זה אברהם, שכתוב, אשר יאמר היום בהר ה' יראה, כי אברהם קרא לו הר, מה הר הפקר לכל מי שרוצה בעולם, אף מקום זה הקודש, הוא לקבל לכל מי שרוצה בעולם. אל בית, זה יעקב, שקרא למקום הזה בית, שכתוב, אין זה כי אם בית אלקים. פירוש אחר, הר ובית, אף על פי שהכל מדרגה אחת, עולה זה על זה, הר הוא לשאר העמים, כשבאים להכנס תחת כנפיו, בית, הוא לישראל, להיות עמהם כאשה עם בעלה בדירה אחת בשמחה, ורובץ עליהם כאם על בנים. (יתרו נח)

הטיבה ברצונך וגו', מהו הטיבה, הלא נראה שיש בה טוב, ועתה (למה צריך להתפלל), הטיבה על ההוא טוב, ודאי כן הוא (שצריך להתפלל הטיבה), כי מיום שהקב"ה השתדל בבנין בית המקדש למעלה עד עתה, הטבה של הרצון לא שרתה על בנין ההוא, ועל כן לא השתכלל, כי בשעה שהרצון של מעלה יתעורר, ייטיב וידליק האורות של בנין ההוא ומעשה ההוא, עד שאפילו המלאכים של מעלה לא יוכלו להסתכל בבית המקדש ההוא, ולא בבנין ההוא, ואז ישתכלל בית המקדש וכל מלאכתו, (ועל זה התפלל, הטיבה ברצונך את ציון וגו').

וכי מן היום שהשתדל בבנין בית המקדש עד עתה עוד לא בנה אותם, ואם חומות ירושלים לא בנה עד עתה, הבית המקדש, על אחת כמה וכמה (שלא בנה, ואיך אמר הטיבה ברצונך את ציון שהוא בית המקדש, כי תחילה בונים החומות ואחר כך בית המקדש, ומשיב) אלא הקב"ה כל מעשיו אינם כמעשה בני אדם, בני אדם, כשב