ערך: אספקלריא

אספקלריא

(ראה גם: נבואה)

תלמוד ירושלמי:

אספקלריא טהורה ותמחוי שעשאו אספקלריא טמא, ואם מתחלה עשאו לשם אספקלריא טהור. (כלים ל ב)

רמב"ן:

…לפי שמצאתי ב' מקראות, כתוב אחד אומר: ונהורא עמיה שרא, וכתוב אחד אומר: ישת חושך סתרו, ומשני, לא קשיא, הא בבתי גואי, והא בבתי בראי. פירוש, כי בבתי גואי נהורא והוא האור הנברא ביום אף עמיה שרא, והוא אספקלריא המאירה. ובבתי בראי, והוא החמישי מחמשה אורים הכתובים בפרשת בראשית, חושך סתרו, והוא הנקרא אספקלריא שאינה מאירה. ופירוש מאירה שנותנת אור למסתכל בה. ולכן קרן עור פני משה שנתנבא מתוך אספקלריא המאירה, והוא הנקרא יום, שנאמר ויקרא אלקים לאור יום, ולכן לא היה מדבר אתו אלא ביום, ואספקלריא שאינה מאירה נקרא לילה, ועל כן כתיב במראה אליו אתודע, בחלום אדבר בו. (האמונה והבטחון פרק ג)

שמונה פרקים לרמב"ם:

הרבה ימצא במדרשות ובאגדות, ויש מה בגמרא, שיש מן הנביאים מי שיראה השם יתברך מאחרי מחיצות רבות, ומהם מי שיראהו מאחרי מחיצות מועטות, לפי קרבתם אל השי"ת ולפי מעלתם בנבואה, עד שאמרו (יבמות מ"ט), שמשה רבינו ע"ה ראה השי"ת מאחרי מחיצה אחת בהירה, כלומר מזהירה, והוא אמרם "הסתכל באספקלריא המאירה", ואספקלריא שם המראה הנעשית מגוף המזהיר כשוהם וזכוכית, כמו שהתבאר בסוף מסכת כלים. והכוונה בענין זה, שהמעלות יש מהן שכליות ויש מעלת המדות, וכן בפחיתויות יש שכליות ומדותיות, ואלה הפחיתויות כולן מחיצות המבדילות בין האדם ובין השי"ת, כמאמר הנביא (ישעיה נ"ט): "כי אם עונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלקיכם"…

וכאשר ידע משה רבינו ע"ה שלא נשארה לו מחיצה שלא הסיר אותה, וכי נשלמו לו מעלות המדות והשכליות כולן, בקש להשיג מהות השי"ת על אמיתות מציאותו, אחר שלא נשאר לו מונע, ואמר (שמות ל"ג): "הראיני נא את כבודך", והודיעו השי"ת, שאי אפשר לו זה, בהיותו שכל נמצא בחומר, רצוני לומר מאשר הוא אדם, אם כן נשארה לו מחיצה אחת בהירה, והוא השכל האנושי שאינו נבדל… (פרק ז)

מהר"ל:

…ומתרץ שם לא קשיא, משה רבינו ראה באספקלריא המאירה, רוצה לומר כי משה מפני שהיתה נבואתו נבדלת לגמרי, וזה נקרא שראה באספקלריא המאירה, לכך אמר כי לא יראני האדם, כי אין לו תמונה גשמית, ולראותו כפי מה שהוא השי"ת אי אפשר לראות השי"ת, שהוא נבדל מהכל, אבל ישעיה שאין מעלתו כל כך והיה רואה השי"ת בכח גשמי, וזה נקרא אספקלריא שאינה מאירה, והוא ראה השי"ת דרך עולם הגשמי שהוא נחשב מלבוש, אשר המלבוש מתדמה בו הלובש… (דרך חיים ג יד)

משה רבינו נסתכל באספקלריא המאירה, נקרא כאשר היתה הנבואה לא בדמיון, וכדכתיב (במדבר י"ב) "ומראה ולא בחדות", וכאשר הנביא היה כן אי אפשר לראות השי"ת שהוא נבדל מן הנמצאים, ולכך אי אפשר לראות אותו פנים אל פנים, אבל כאשר יראה בדמיון דבר זה אין חיבור לשכינה, לומר שהשי"ת נבדל מכל הנמצאים, ולפיכך באספקלריא שאינה מאירה אפשר לראות השי"ת, כי זה ההפרש יש בין אספקלריא המאירה לשאינה מאירה, כי האספקלריא המאירה רואה הדבר כאשר הוא באמתתו, אבל שאינה מאירה אין רואה הדבר באמתתו כאשר הוא. ומה שאמר "ותמונת ה' יביט", יש לפרש כי זהו באספקלריא שאינה מאירה… (חידושי אגדות יבמות מט ב)

של"ה:

וענין הראיה הוא כמו באספקלריא שהוא מראה של נחושת צלול וזך שרואה אדם את צורתו במראה אם המראה אינו חשוך מצד השני, דהיינו אספקלריא שאינה מאירה מצד השני, ואם לא כן אז אין מצויירת צורת הרואה במראה כי הצורה אינה מתפשטת שם רק מתפשטת מעבר לעבר. והנה כל הנביאים נתנבאו באספקלריא שאינה מאירה, על כן כביכול, כשראו בכבוד השכינה בחינת יראה יראה, כדרך שבא לראות אז היתה צורתו כדאיתא שם, כשהשלימו שיעור קומתם בקיום תרי"ג מצות ברמ"ח אברים ושס"ה גידים, ועל זה ראו נביאים השכינה בדמות אדם, והיא צורת עצמם… (מסכת שבועות מעלת עושיה ומקיימה)

ואפרש לך עתה ענין אספקלריא שזכרתי, ותבין היטב ראית העין הזאת מה היא אספקלריא המאירה, היא האספקלריא שאין המסך לאחריה כדרך שיש באספקלריאות העשויות להסתכל בהם, אלא שהיא הזכוכית לבדה שהאור עובר בה מעבר אל עבר, ואז מי שהוא מצד הא' יראה מה שיש מצד האחר של הזכוכית ההיא. אך האספקלריא שאינה מאירה היא האספקלריא העשויה להסתכל בה, שיש מסך לאחוריה, ואז אי אפשר לראות בה מעבר אל עבר, אלא שהמסתכל בה מתראה בתוכה, ותראה שהמסתכל באספקלריא המאירה הנה יראה הדבר אשר מצד האחר עצמו, אלא שיראה אותו דרך מסך, אך המסתכל באספקלריא דלא נהרא אינו רואה עצמות הדבר אלא דמותו המצטיירת שם בהתנוצצות המתהפך לקראתו. והנה כל הראיות של הנביאים אינו אלא במלכות שמתוכה נראים הספירות העליונים, אבל מלכות הנה יש בה ב' פעולות, או פעולת חומה או פעולת מעבר, והיינו או שהיא סותמת